(בעקבות פרק של "הבית הלבן" אתמול).
כיום זכות ההצבעה בבחירות נתונה לבגירים (מעל גיל 18) בלבד, מדוע נמנע מילדים ונערים מתחת לגיל 18 להצביע.
אינטואיטיבית, המחשבה הראשונה היא העדר שיקול דעת - ילדים ונערים פחות מגובשים אישיותית ואולי מנטלית ממבוגרים ולכן אין לתת להם אפשרות להצביע הם גם משנים את דעתם כל הזמן.
מצד שני,
- האם ניתן לומר שבן 18 מגובש מנטלית ובעל שיקול דעת כמו בן 21 (למשל אחרי צבא) ושבן 21 הוא מיושב דעת כמו בן 30 ולהפך במה שונה בן 17 מבן 18? האם זו שנת הבינה הגדולה?
- אם המבחן היה מבחן שיקול הדעת, האם באמת סף הגיל הוא הפרמטר הנכון לבדוק זאת?
- האם באמת ניתן לייחס לבוחר הישראלי שיקול דעת לאחר שבחר ב- (רשימה חלקית ובלתי ממצה אין חשיבות לסדר ולחלק מהאישים המצויינים אין חשיבות): פלאטו שרון, הרב כהנא, ענבל גבריאלי, (סגנית השר!) רוחמה אברהם וכו' וכו'
- ולבסוף, החוק הישראלי, חוק יסוד הכנסת קובע כי לכנסת יוכל להבחר רק אדם מגיל 21 ומעלה, צא ולמד שגם המחוקק סבר שבן 18 אינו בעל אותם כישורים כמו בן 21 ובכל זאת נתן לו להצביע.
- ובאותו נימוק ממש פסלו הצבעת שחורים (כי הם קלי דעת ובעלי כושר מנטלי ירוד) מי שעדיין חושב כך היום, הפוסט הזה לא ממש ידבר אליו.
נימוק אחר, אבל דומה, מצוי ביכולת לגבש דעה עצמאית. ילדים ונערים מושפעים, לכאורה בקלות,
ואף נתונים להשפעה מצד הוריהם, שבהם הם תלויים לפרנסתם, יש כאן לכן פגיעה אפשרית בטוהר הבחירות.
אבל מצד שני:
- באותו נימוק ממש השתמשו על מנת לאסור הצבעת נשים (הן קלות דעת, נתונות להשפעה ותלויות בבעליהם) זה לא ממש התגלה כנכון בדיעבד.
- מה שאחדים מכנים "נתונים להשפעה" ניתן לראות גם כ- "פתוחים לשכנוע" - בעוד שמרבית המבוגרים בישראל מצביעים הצבעה שבטית ("אני נולדתי ליכוד ותמיד אשאר ליכוד" - למשל) הרי באופן סיסטמטי צעירים נוטים להצביע בצורה יותר אידיאולוגית ולמפלגות נישה ששונות מהוריהם.
- להורה אין כל יכולת לשלוט על הדרך שבה הנער או הילד יצביע בקלפי עצמה.
- ההנחה שנערים קונופורמים ומאמצים את דעות הוריהם כנראה לא ביקרה בבתים של נערים בגיל ההתבגרות.
נימוק אחר, בלתי מבוסס לטעמי מצוי בשאלה "מה הם מבינים?".
התשובה:
- המון.
- הצורך ללמוד מונחים, מושגים והצורך לקבל הסברים על תהליכים והתרחשויות, לצד הסקרנות הטבעית בגילאים צעירים מוביל לכך שילדים ובעיקר נערים, לא רק שמקבלים תמונה רחבה יותר ממבוגרים, אלא גורמים למבוגרים סביבם לקבל תמונה רחבה יותר.
אבל למה ילדים צריכים להתעניין בפוליטיקה?
- כי זו גם המדינה שלהם.
- כי הכרעות בנושאי חינוך משפיעות עליהם ישירות ולא על המבוגרים.
- כי הם יחיו בעוד 70 שנה את תוצאות ההחלטות הסביבתיות שהמדינה מקבלת היום, בעוד חלקנו כבר יתהפכו בקבר.
- כי כאשר מקבלים החלטות לגבי קיצור שירות המילואים, כדאי גם לזכור שיש משרתי שירות חובה עתידיים שההחלטות הללו משפיעות עליהם.
- כי מי שמקצץ בקצבאות ילדים יזכור שמחר הם יכולים לקצץ לו את המנדטים.
- כי פוליטיקה הפכה למילה גסה והעלימה את המילים: מדינה, שלטון, אורח חיים, זו לא התעסקות בפוליטיקה אלא השתתפות בחיי המדינה.
אבל הם לא כשירים לפתוח חשבון בנק לבד, אז ניתן להם להצביע? או במילים אחרות יש הנחה של אי כשרות לבצע פעולות:
התנאי היחידי לשיבוץ בפנקס הבוחרים הוא תנאי הגיל ולכן יכולים להצביע כל הבגירים ובהם (ואני לא אומר שלא צריך לתת להם להצביע):
- אנשים בעלי מחלות נפש לרבות הסובלים מפסיכוזות וחזיונות שווא.
- אנשים שמצויים תחת משטר תרופתי כבד ומסוממים.
- אנשים שהפגינו חוסר כשרות מוסרית כגון: רוצחים, אנסים וכו'.
- קשישים שמצויים בערפול חושים.
- אנשים בעלי מוגבלות שכלית.
המסקנה היא שאין טעם לשים את אבחנת הכשרות דווקא בנוגע לקטינים שדווקא יכולים להיות צלולים ונבונים יותר מאשר חלק מהמנויים לעיל.
ומצד שני נימוקים בעד:
- לא צריך נימוקים בעד, צריך נימוקים נגד - בחברה דמוקרטית צריך לשלול מאנשים זכות רק כאשר יש טיעון ממשי לשלילת הזכות.
- שיפור במעמדם של הקטינים - מתן זכות הצבעה לקטינים תביא להפניית נקודת המבט לזכויות הקטינים ולמעמדם ולהתחשבות בצרכים של ילדים.
- שיפור בנגישות המידע - מבוגרים ישקיעו מאמץ רב יותר כדי להעביר את המידע הקיים בצורה נגישה לילדים ולנוער, מפלגות ישקיעו מאמץ רב יותר בפניה ישירה לקבוצות צעירים, צעירים יהיו מודעים יותר לזכויותיהם וחובותיהם.
- חינוך לדמוקרטיה - השתתפות בתהליך הדמוקרטי, מתן הזכות להצביע, ישלבו את הילד-נער במערך הדמוקרטי בגיל מוקדם יותר, בכך תגבר המוערבות הציבורית וישתפר החינוך בנושאי אזרחות ודמוקרטיה.
- חופש הביטוי - מתן הזכות להצביע היא חלק מחופש הביטוי, ומתן הזכות לצעירים להצביע היא חלק מחופש הביטוי של החברה הפחות נשמעת בישראל.
- קידמה - לא קדימה אלא קידמה - צעירים מחוברים יותר לחידושים הטכנולוגים ולקידמה, הם פתוחים יותר לתרבויות חדשות ולתופעות תרבותיות חדשות, הם שמרנים פחות - אם צעירים יהפכו לחלק מקבוצת ההצבעה, נושאים כמו מיחשוב, טכנולוגיה, תרבות מודרנית, פתיחות יהיו חלק מהשיח הציבורי.
- זכויות קטינים - כאמור, הצבעה היא כוח, מתן כוח הצבעה לצעירים פירושו שינוי האג'נדה כלפי צעירים, מתן דגש לזכויותיהם ומתן כלי בידיהם להילחם עליהן.
ומה דעתכם? האם צריך וראוי לאפשר לצעירים להצביע? האם דרושה מגבלת גיל (ואם כן מאיזה?) או שדרושה מגבלה אחרת (ואיזו?) או שאין להגביל כלל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
