אני, כצפוי, מלווה את כוכב נולד באדיקות מסויימת (מסויימת אדוקה והדוקה כמו נשיכה של אמסטף). השנה חשבתי על מספר שירים שאם אני הייתי מועמד הייתי מנסה לשיר ובאמת כמה וכמה שירים נבחרו על יד מועמדים (רק בחרתי שירים לא שייכתי אותם למועמדים מסויימים):
"יש דברים שרציתי לומר" - שר הראל מויאל (אפילו בדרך שבה דמיינתי שזה ישמע!)
"רק אתמול" - שרה סשה (ולא עשתה איתו שום דבר)
"קשה בלעדיך" - שרה שירי אלקבץ.
"לך איתה" - שרה שירלי לילו (הנפלאה!)
"שבתות וחגים" - שרה עדי כהן (הנפלאה פחות).
נשארה עכשיו תוכנית אחת. לאחים צנחני אין לי שום רעיון, אוריאל שאלתיאל יבחר בוודאי משהו מגיזרת שלומי שבת-ליאור נרקיס (אבל עם השם אוריאל שאלתיאל הייתי חושב על ליצור סידרת ילדים בדמותו) נותרה חגית נדרי.
לנדרי, קול נעים אבל ממה שניתן היה להתרשם מוגבל במידה ומלנכולי, מאידך היא יפה מאוד מאוד וגם יופיה אפל משהו ומלנכולי, כמו אצל אחותה התאומה:
לזמרות ישראליות עם קול נעים אך מלנכולי הרוצות לרגש ולזכות בתחרות מומלץ לפנות למאגר שירי גלי עטרי בשנות השמונים, סשה בזזה כבר את רק אתמול, נינט רכבה על "אל תבכה נינט בוכה בשבילך" ומומלץ להמשיך באותו קו, שילוב בין ברוך פרידלנד (על המילים) לגלי עטרי (וקלפטר על הלחן) ולשיר את: "ארץ טירוף ונביאים".
יש שם אהבה, שכול נופי ארץ ישראל והבטחה לימים טובים יותר, בדיוק הקיטש הדרוש כדי לזכות בתוכנית והרי חגית בעצמה היא הבטחה לימים טובים יותר (לפחות לחלק מהאוכלוסיה שאין לקפח אותו).
בהצלחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
