עייפות החומר

אני עוד לא הצלחתי להבין אם הפקת כוכב נולד מנסים ליצור פרובוקציה או ליהד את מרים טוקאן.

הבחירה של השבוע שעבר הפגישה אותה עם לא פחות משירו של המשורר הלאומי הכניסי תחת כנפך (אבל לפחות בלחן היותר אהוב עלי של מיקי גבריאלוב).

השבוע בחרו לה (ואני לא קונה שהיא בחרה) את "הדרך אל הכפר" של יורם טהרלב, עם השורות: "אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה" "נוגעת בארץ ישראל" "עוד ניצב הבית בין עצי הזית".

וטוב שחסכו ממנה את הבית שהיה הופך את השיר בפיה, לשיר על זכות השיבה (האמת שבמקור השיר הוא שיר על שיבה - השיבה של רבקה זוהר מחו"ל):

"בלילות הארוכים הלבנים

עת הנפש לא תמצא מנוחתה

 אני קמה מעפר

 אני שבה אל הכפר

 כמו ילדה שחוזרת אל ביתה".

אם כוכב נולד מחפשים להמשיך בקו הזה, אפשר לבחור את "אומרים ישנה ארץ" (מילותיו של טשרניחובסקי בלחן הנוגה יותר של שלמה ארצי), עם המשפטים שמקבלים משמעות אחרת:

"אולי כבר איננה,

 ודאי ניטל זיוה,

 דבר בשבילנו,

 אדוני לא ציווה.

 נכנס כל הנכנס,

 פגע באח כהיגמלו

 פורש אליו שלום,

ואור לאיש וחם לו.

אבל אני עדין ממליץ על "ההר הירוק תמיד"* (גם של יורם טהרלב ושיר על הכרמל והיא הרי מחיפה) אם כי רצוי להמנע מהבית שמתחיל במילים "הלכנו לצבא...".

עדכון:

סאפי פשוט הבריק עם הרעיון לגירסת כיסוי ל"כל אחד ירושלים" של נתן יונתן:

"לכל אחד ישנו מקום בירושלים
שהוא קורא, קורא לו אהבה,
כשיבוא בסוף יחף וקר אלייך,
ימתקו האור והאבק..."

גע"ס טוענת שמרים צריכה ללכת דווקא על נעמי שמר. הבחירה המתבקשת (בהתאם לקו הנוכחי וגם יתאים מוזיקלית) היא "אל בורות המים":

"מאהבתי
הלכתי אל בורות המים
בדרכי מדבר
בארץ לא זרועה
מאהבתי
שכחתי עיר ובית
ובעקבותיך -
בנהיה פרועה -

אל בורות המים...

...

שם התאנה
ושם שתילי הזית..."

*זו בדיחה שכנראה רק ל"ס יבין.