עייפות החומר

הלב על נגזרותיו הוא נושא שחוזר ועולה בהקשר של תרומות:

"אין לו לב" חושבים ההומלסים שמנפנפים בכוס מול חלון מכוניתי ואני מסמן להם שלא הפעם (למעשה אני די נבהל מהם וגם תמיד לא יודע אם יותר טוב להגיד להם לא או להתעלם מהם ואני בוחר באופציה הראשונה). "אין לך לב" - אני חושב אחרי שאני נוסע משם ומבטיח לעצמי בפעם הבאה לתרום.

"הילדה צריכה לב" אומרים המתרימים בטלפון שני לפני שאני מודיע שאני לא מעוניין בתרומה (אני לא תורם בטלפון ואני לא תורם לעמותות שאני לא מכיר גם אם הן מאוגדות") "אין לך לב?" הם אומרים בנסיון אחרון לשכנע אותי (ורק מעודדים אותי לסיים את השיחה).

"כואב הלב" אני אומר כשאני רואה הומלס ברחוב (גם זה לא משכנע אותי לתרום - זה ילך ישר לסמים אני משכנע את עצמי,להומלס הבא תתרום אני אומר ונכנס למעלית).

וממש אין לי כוונה לתת את ליבי לליבי.

לעומת זאת אני תורם במבצעי התרמה לאגודה למלחמה בסרטן (היתה לי פעם תרומה קבועה וביטלתי אותה לאחר שבאותם חודשים שהייתי בלי עבודה ובמצב כלכלי קשה המתרימה של האגודה נזפה בי על כך שאני מצמצם את התרומה וירדה עלי שמאה שקל זה לא קשה לאף אחד), לאילן, לאלוט וכדו'

ועדיין מרגיש שיש לי לב מאבן.