עייפות החומר

מדי פעם אני חוטף התקפת מוזיקה כזו או אחרת (אני גם חווה התקפות קריאה קשות שבהן אני גומר ספרים בני 300 עמוד בחצי יום אבל לא לשם כך התכנסנו) הפעם הגיעה תורה של המוזיקה המזרחית.

אני לא מדבר על אייל גולן ושרית חדד ושאר זמרי הפופסנרמו המזרחילייט, אני גם לא מדבר על משתכנזי שנות השמונים אני מדבר אתכם על גיטרות בוזוקי, על מקצבי תימן, על שירי אביהו מדינה ובעיקר על צלילי הכרם ובראשם דקלון (וחיים משה בתחילת דרכו) אני כבר שנים חולה בסתר על "שבחי ירושלים" בביצוע של דקלון וזה (והביצוע של בועז מעודה ל"אהבת חיי" של חיים משה) העירו את השד מרבצו.

עכשיו תשאלו מה לאשכנזי-פולני לבנבן ולצלילי הכרם ואני אשיב לכם זה בערך אותו הקשר בין אותו אשכנזי לבנבן לארית'ה פרנקלין למארון 5 ולג'רימקווי - זה הכל הקצב, הכניסות באוף-ביט ותוסיפו לזה סלסולים ורבעי טונים והכל טוב.

חוץ מזה שאני המזרחי האמיתי מי שמכנים בישראל "מזרחיים" באו ברובם מצפון אפריקה ואני לפחות (מבחינה עדתית) ממזרח אירופה.