עייפות החומר

המון פעמים זה קרה לי.

יש אנשים שמכירים אותי רק עם עדשות מגע, יש כאלו שמכירים אותי עם משקפיים ויש כאלו עם שניהם.

כך גיליתי, שהמון אנשים כשרואים אותך עם משקפיים נוטים לומר: "הרבה יותר יפה לך ככה" או "אני אוהב אותך יותר עם משקפיים". הסיבה ברורה, יש רצון בסיסי לתת מן מחמאה מתקנת, כזו שלא רק תחמיא לך סתם אלא תפצה אותך על אובדן הראיה ועל הצורך בלבישת האביזר על אפך.

אבל "הרבה יותר יפה לך ככה", זו מחמאה שטמון בה עלבון, כי בלי משקפיים זה המצב "הטבעי", אז אני פחות יפה טבעי ויותר יפה רק שיש לי את האביזר הזה על הפנים?

זה בערך כמו אצל נשים מתאפרות. אצל חלקן כשהן מתאפרות הן יפות ובלי איפור שנועד לתקן פגמים, להסתיר בעיות ולהבליט יתרונות, הן לפעמים פחות יפות. אבל משקפיים הם אביזר אופטי ולא קוסמטי, הוא לא נועד להסתיר פגמים אלא לתקן ראיה, ואם חשבתם שיש פגמים שראוי להסתירם, למה לא סיפרתם לי? אולי הייתי שם משקפיים בלי מספר?

מצד שני אני גם לא ממש שמח כשאומרים לי שיותר יפה לי בלי משקפיים, אה אז ביום יום אני מכוער?

איזה יופי (או שלא).