עייפות החומר

הלכתי לישון אתמול מאוחר. שתיים ומשהו בלילה, שיכור למדי זכרתי לשים שעון לשמונה בבוקר.

כרגיל, כבכל בוקר, החתול העיר אותי שעה לפני ההשכמה (אם צריך לקום בשבע אז בשש אם בשש אז בחמש וכן הלאה) שבע בבוקר, עומד ומילל מחוץ לדלת.

קמתי, הרוס תהיה מילה עדינה, ממוטט יותר ממגדלי התאומים, דידיתי לדלת, פתחתי לו ומיד חזרתי למיטה, הוא בא להתפנק, אח"כ ניסה לפתוח את החלון, אח"כ עשה רעש, בסוף בא לנשוך אותי. העפתי אותו מהחדר וכבר 7:15.

מת לישון, נשכבתי במיטה, יודע שאם ארדם אני אשן רע ומלא חלומות כמו שישנתי עד עכשיו.

פתאום נתקפתי צורך עז, לקחתי את אחת משתי הכריות מתחת לראשי, חיבקתי אותה חזק, שמתי ראש על הכרית השניה והדבר הבא היה צילצול השעון המעורר.

45 דקות השינה הטובות ביותר בשבוע האחרון.

מהיום קיראו לי מרקו מחבק הכריות.