לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עייפות החומר


אחרי הרבה מחשבות על מהות החיים הגעתי למסקנה שתמצית הקיום, היא הכמיהה לישון, כמיהה שמשום מה קיימת רק כשאני בכל מקום בעולם (עבודה, סופר, רכב, סלון) אבל לא במיטה. מת לישון אבל שינה כמו אופק מתרחקת כשמתקרבים וכמו אהבה כשהיא באה, שום דבר לא יעזור.

כינוי:  מרקופריד

בן: 51

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

(ביצה) עין תחת זין


בניגוד למשתמע מהכותרת זה לא פוסט מיני בשום צורה. זה פוסט דמו-ונדליסטי.

 

יש לי הצעה כיצד לטפל בכל הנהגים החצופים (נהגי הסעות, נהגי משאיות, בעלי מקצוע) שחוסמים יציאה מחניה משאירים לך סנטימטר וחצי להדחק וחוסמים ראות בכביש עד שעניין של תאונה הוא שאלה של זמן - ובסוף כשאתה מבקש מהם לזוז הם צועקים עליך ומסמנים לך זין.

 

אם אתה שם עלי זין אני שם עליך ביצה שמאלית (ואני לא מתכוון לביצה הפרטית שלי אני מתכוון לביצה השמאלית בתבנית הביצים שמבמקרר שלי) אולי רעש הנפץ והצורך בשטיפה יסבירו לך יותר טוב שסיכון חיי אדם לא פותרים בתנועה מגונה?

 

אולי זה יהפוך לטרנד אורבני.

מישהו חוסם חניה? חוסם מעבר חציה? משאית שחוסמת חניית נכים? יש בידכם שארית פיצה שאכלתם? שמינית כוס אייסקפה? תשליכו את הזבל על הזבל.

 

זה יעביר מסר הרבה יותר אפקטיבי ממבטי שטנה וקללות חרישיות.

 

ובכלל זה לא בריא לכלוא כעסים.

 

תשאלו את הנהגים הללו איזו הקלה הם מרגישים כשהם מקללים אתכם.

 

(ועכשיו למנטרה: אלימות רק יוצרת אלימות, רגיעה רק יוצרת רגיעה, לנשום לנשוף, לנשום לנשוף, לנשום.....)

 

 serenity now!

נכתב על ידי מרקופריד , 20/8/2008 09:42   בקטגוריות שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של luli ב-9/9/2008 09:22
 



גגגגררררר...ירה


 

זוכרים את היום "הקצר"?! זה שבסופו חצי מעולף מצאתי חניה?!

 

ובכן ביום שלמחרת עבדתי בבית.

 

למחרת (שישי) התעוררתי מאוחר ואז נסענו במכונית השניה.

 

גם בשבת לא הייתי ממש ברחוב.

 

ואז בראשון הגעתי ואין מכונית.

 

האם גנבו אותה?! אה אמממ לא.

 

התברר שחניתי באזור טעינה פריקה.

 

ממתי גוררים על חניה בטעינה פריקה?! זונות.

 

הנזק:

 

התקפת לב על הבוקר (לא נורא משלמים על זה רק בעוד 20 שנה).

 

מונית לדולפינריום - 23.5  ש"ח (תן לי עודף מ- 25 ואני לא זוכר אם לקחתי קבלה - שיט).

 

תשלום עבור הגרירה - 260 ש"ח.

 

תשלום עבור איחסון (זונות, אם היה חניון ליד הבית לא הייתי חונה בטעינה פריקה) - 90 ש"ח.

 

תשלום קנס (עוד לא שילמתי) - 250 ש"ח!!! (אני מוציא חוזה על אושרית הפקחית).

 

תיקון רדיאטור (כנראה נפגע בגרירה) - בטח לא פחות מ- 700 ש"ח.

 

חשבתם שנגמר?!

 

באמצע היום הודיעו לי שהגיע דואר רשום עם דו"ח חניה - 100 ש"ח.

 

למה שיגמר?!

 

התקשרו מבזק - הקו שניתקתי באוגוסט מסתבר שנשאר איזה תשלום לגביו - 185 ש"ח.

 

זהו נגמר.

 

לעת עתה.

נכתב על ידי מרקופריד , 16/12/2007 22:04   בקטגוריות כאילו דה?!? ועל הא..., שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרקופריד ב-26/12/2007 17:14
 



דחיית סיפוקים.


 

אני רוצה להתפטר.

אני רוצה לישון.

אני רוצה לעבור בנק.

אני רוצה לנסוע לחופש.

אני רוצה לקנות מכונית חדשה.

(או יותר נכון אני רוצה שתהיה לי מכונית חדשה מבלי כל העיסוק מסביב).

אני רוצה להשאר בעבודה.

אני רוצה להיות עם יותר מרץ.

אני רוצה את התחושה כשחוזרים מחופש.

אני רוצה להפטר מהמכונית הקיימת.

אני רוצה המון זמן חופשי.

בלי רגע של פנאי.

 

והכל, אם אפשר, עכשיו.

או יותר מאוחר. 

נכתב על ידי מרקופריד , 12/12/2007 17:24   בקטגוריות כאילו דה?!? ועל הא..., אופטימי, פסימי, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרקופריד ב-14/12/2007 15:48
 




דפים:  
35,793
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 30 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרקופריד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרקופריד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)