עייפות החומר

תושבי כפר סבא תגידו אתם נורמליים? החלטתם להרוג את כולנו? זה רצח עם!

אז מה אם אני חתול? אז מה אם אני גר בכפר סבא? אז מה אם אני חסר בית? זה סיבה להרוג?

למה אתם הורגים את חסרי הבית שלכם? לא! אתם מגלים אותם בעדינות לירוחם! אז נכון עם הפרווה שלי ירוחם, זה אעפס קצת חם, אבל היי אני מתרחץ כל יום, כמה פעמים ביום, מה שלא תמיד אפשר להגיד עליכם.

בהזדמנות זו יש איזו סיבה שנשים שנחמדות לחתולי רחוב לא שמות דיאודורנט? מה הן עומדות בסופר יד אחת מחזיקות דאודורנט סטיק וביד השניה שקית ויסקס וחושבות... מממ... מה ישפר יותר את האנושות? הלו ליידיז, לחתולים יש חוש ריח מפותח, יש סיבה שבגללה אנחנו בוחרים שלא לחיות אצלכן בבית.

ואל תגידו לי שזה בגלל שאני חתול שחור. בגלל שאני שחור יורקים הצידה, עוברים את הכביש אומרים "מלח מים, מלח מים", לא הורגים! הנה תראו את השכנים שלכים ברעננה, יש להם את החתול השחור הזה עוזי כהן ומתייחסים אליו ממש יפה, אפילו נותנים לו לשמור על השמנת.

זו אפליה על בסיס פרוות חתולים! הא ותו לא! כל מה שאתם רוצים לראות זה חתולים בשק!

ומה ההסבר שלכם? איזה תירוץ עלוב על מגפת כלבת. אתם שומעים מה שאתם אומרים? כלבת? כאילו, אני חתול?!? דא!?! מה הקשר אלי? למה להרוג אותי בגלל מחלה של הדבילים האלו?

למה אתם רואים אותנו מחסלים בני אדם בגלל שפעת העופות?  (מממ... מנטל נוט טו מיי סלף, להכניס לרשימת ה- טו דו ליסט שלי).

אבל הגנוסייד הזה הוא רק סימפטום, זה מתחיל מזה שאתם מגרשים אותנו מהמיטה שלכם, את השירותים אתם מסדרים לנו בארגז פתוח לעיני כל ועוד מציצים לראות איך אנחנו מכסים את הערימה ונאנחים: "איזה חמוד", מה זה פה? הצריף של אביגדור? מה נהייתם לי אורי זוהר כולכם? אבל אם חלילה אני בטעות ארצה להיכנס לשירותים שלכם כשאתם מחרבנים ואתפעל מכישורי הורדת המים שלכם? אתם ישר מגרשים אותי, זה לא חמוד בעיניכם! זה לא נעים לכם, זה מביך! גזענים!

האפרייטד הזה ממשיך בזה שלי אתם מביאים חריוני עכברושים וקוראים לי לאכול, ואומרים בקול אמהי: "הנה אוכל!" (לא נכון! באמת?!? פששש... איזה חכמים אתם), "איך אתה רעב!" (תאכלו אתם את צלחת העדשים הזו נראה כמה שבעים תהיו) "הוא לא גמר מהצלחת את האוכל מהצהריים, איזה מפונק! הוא אוהב רק אוכל טרי!!" (בואו נעצור רגע! אז הצלחתם סוף סוף לנהל הליך ראוי של הסקת מסקנות ייפפייי! עכשיו תסבירו לי אם הגעתם למסקנה שאני אוהב רק אוכל טרי, איך הסקת המסקנה הזו מובילה אתכם לתת לי שוב את הזבל המשומר הזה?!?).

ומה יקרה חלילה אם אני ארצה לטעום קצת מהסטייק שהכנתם? לא, זה לא בשבילי, מה פתאום! למה שחיית טרף כמוני תרצה בשר, שטויות! אתם מגרשים אותי ישר, סוגרים אותי בחדר השני (גדר הפרדה! אפליה! בוווווווווזזזזז הלו!! לא!  בלי אלות!) לא לפני שאתם מניחים בפני מה? את צלחת חריוני העכברושים, מי נתן לכם תואר אקדמי, מי?

נורא קל לשנוא אותנו, כי אנחנו יפים מתוחכמים בעלי עולם פנימי עשיר (אני לא זקוק לאופרות סבון כדי למלא את הזמן הפנוי שלי) והכי חשוב גדולים במיטה (חתולי מין? זה בא מאיתנו) אנחנו כמו הכושים בארה"ב, גם מהם פחדתם כי הם גבוהים חסונים, שרים יותר יפה רוקדים יותר טוב ובזמן שאתם בקושי הקפתם את ארה"ב ב- "הנדס אקרוס אמריקה" הם יכלו לעשות "דיקס אקרוס אמריקה" ולכלול גם את היבשת הדרומית (מה אני מדבר... מקצה זיקפת הבוקר של שחור אמריקאי ממוצע רואים ביום מעונן יותר נוף מאשר רואים מעל עזריאלי ביום בהיר).

וכמו מרטין לותר קינג (אחלה שם לחתול) גם אני אומר: "וי של אובר קם" (אאור הייר)!

אז נכון יש כמה סלבריטיז חתולים שאתם אוהבים, אז היה את החתול שמיל, שהוא חתול כמו שביל קוסבי שחור, חתול תעלול והחתול במגפיים (למה תמיד אנחנו מוזכרים בהקשר שלילי?), אז הייתה פריצת דרך עם גארפילד, שהביאה קצת ניחוח דקומנטרי על חיי חתולים בעולם, ומה נהיה? הביאו לו קו-סטאר מניפולטיבי ואכזר ואח"כ הורידו את התוכנית, הרי אף אחד לא רוצה להאמין שכלבים הם מטומטמים ושהבעלים עוד יותר. לכלבים אתם נותנים לפרסם טלוויזיות, לדובים מיטות, לסוסים תחבושות הגייניות? (ואט דה פאק? את מרגישה קלה רעננה ומשוחררת והסוס מרגיש משהו רטוב על הרעמה? איקקקק)  ומה לחתולים נותנים לפרסם? נכון עוד אוכל עכברושים.

אז אתם יודעים מה? שסו בנו את כלביכם הנגועים במחלות, תנו לנו אוכל של עכברושים, אל תשימו דיאודורנט, ככל שתענו אותנו כן נרבה וכן נפרוץ.

(החתול הפורץ למשל? סלוגן שלי!)

____________________

הקרב על החתולים - הארץ 21/2/04

אני? אני... זה אני, אתה יודע, אני, אני לא כמו כולם, אני למשל, איך שאני התגייסתי לגבעתי, ידעתי שאני? אין! אין מצב שאני, שאני אהיה כמו כולם, אני הולך רק לסיירת ובאמת אני, בשיניים אני התקבלתי, אני עשיתי בלאגנים ואני התקבלתי ואני כמו שאתה רואה אותי, אני נהייתי לוחם בסיירת, ושהתחררתי אני, אני ישר ידעתי, שאני? אני לא אסע לכל ההודו והמקדשים, אני לא אסע לדרום אמריקה להיות עוד איזה מוצ'ילרו, אני נסעתי לאוסטרליה, כי אני, אני לא יכול להיות כמו כולם, אני אכניס את כולם לכיס הקטן של הקנגרו, זה מה שאני, וכשחזרתי, אז שאלתי את עצמי מה אני רוצה להיות, מה הכיוון שאני רוצה לתת לחיים שלי, בהתחלה הלכתי ללמוד מדע המדינה ופילוסופיה אבל מהר מאוד הבנתי שלרבוץ על הדשא בגילמן זה לא אני, אני צריך לעשות משהו עם עצמי, אני צריך להחליט לאיפה האני שלי רוצה לקחת אותי, אני לא אתברבר על מה נכון לחברה ולאנושות, אלא מה נכון לי, אז השלמתי את התואר כי אני לא מוותר לעצמי, אבל אני הרגשתי שאני צריך שינוי כיוון כדי למצוא את עצמי, את מי שאני, ומכיוון שאני יש לי ידיים טובות ואני חושב שאני מאוד מבין באסתטיקה, איך אומרים אני עם עין טובה, אז אני הלכתי ללמוד עיצוב המוצר בשנקר, כי אני אם ללמוד אז הכי טוב, אבל גם שם הרגשתי שאני, אני, אני לא ממש מתחבר לעצמי, שאני צריך משהו אחר, כי אני, אני צריך להרגיש שלם עם מי שאני, ואני, אני הייתי במשבר, אני הייתי עמוק במשבר, אני הייתי גמור, אני לא יודע מה עבר עלי, אני לא רציתי לצאת מהבית, אני הייתי בדיכאון טוטאלי, ואז אמרתי לעצמי, אני? שלחמתי בסיירת? אני אתן לחיים שלי להתבזבז? הרי אני, אני תמיד הייתי שונה ואני תמיד לא וויתרתי ולא התפשרתי אז אני אוותר? אני לקחתי את עצמי בידיים ואני יצאתי מהמיטה ואני התחלתי לחפש עבודה ואני כמו גדול, אני גם מצאתי עבודה בסוכנות נסיעות גדולה, שאני לא אגיד את השם שלה, כי למרות הכל, אני לא רוצה לשרוף גשרים ואני לא יורק לבאר שממנה אני שתיתי, בכל מקרה אני, אני מאוד פרחתי, מכירות, דילים, מהר מאוד אני התקדמתי, כי ישר הם קלטו מי אני, שאם אני אתן רק 10% ממי שאני, כולם, כולל אני, ירוויחו, אז מה אני אגיד, אני הייתי מרופד, שידרגו אותי, אני חייב לומר, עשו לי את החיים מאוד מתוקים, אני בחור בן 27, בלי נסיון בלי תארים בניהול, אני קיבלתי לידיים מחלקה שלמה, זה אגו מטורף, זה הידיעה שזה אני ורק אני, רק בגלל מי שאני קיבלתי את הניהול, שלושה עובדים, עבודה בטירוף, והכל עלי, הכל אני, ואני הגעתי להשגים יפים, אני הייתי אומר אפילו מאוד יפים אני חושב, אבל המצב הכלכלי נהיה רע ואני מה לעשות, אני לא שולט בזה, ואני הרגשתי, אני הרגשתי בחושים, שאני הולך לאכול אותה ובגדול, ובאמת אני מצאתי את עצמי, בסיטואציה לא נעימה של פיטורים, אני הרגשתי שהם לא רוצים לפטר אותי אבל אני יודע שלא היתה ברירה, אני נהייתי מובטל, אני! אני! אני, וכל פועלי היצור, אני וכל האמהות החד הוריות וזו תחושה בזבל, שאני כמו כל בית ישראל מובטל וחותם בלשכה, אבל אני חושב שגם שם די מהר הם קלטו שאני לא כמו כולם, כי הם אמרו שאני מתאים להסבה מקצועית, שאני אלך ללמוד היי-טק ואני? סבבה לי, אמרתי לעצמי שבאמת אני אולי צריך את זה, שזה הצ'אנס שאני צריך לתת לעצמי, ולא שבאמת אני, בא לי על היי-טק, אני לא מאמין בכל הבועות האלה , אני איש של להרגיש בידיים, אבל מה אני אחתום בלשכה? אני אהיה כמו כל המובטלים החפשי"ם? אני? זין! אני?!? אני בחיים לא יהיה מובטל רגיל, כי אני, אני, אני בחיים לא אהיה כמו כולם! ואם אני, אדם כמוני, אם אני צריך להיות מובטל? אז רק מובטל היי-טק.
אחרי הכל זה כמו הסיירת של המובטלים.

בואנה אח שלי, איזה תור יש פה, הא?

שלום.

הגעתם למזכירה האלקטרונית של חדווה ומשה.

משה לא בבית, הוא מורחק בצו בית משפט.

חדווה עסוקה כרגע בטיפול בילדים שמשה, אגב, לא משלם להם מזונות.

אם הנך מההוצאה לפועל מזונות אנא הקש 1.

אם הנך מהבנק אנחנו לא בבית (אבל אנחנו לא מסכימים שתמכור אותו, אתה שומע?!?)

אם הנך גובה מהשוק האפור, כתובתו העדכנית של משה היא: הרב משה כהן 4/7 פ"ת.

אם אתה משה, אתה מפר כרגע צו בית משפט.

ניתן להשאיר הודעה לחדווה, צורית, רזיאל וסייפן אחרי הביפּ, למשה אפשר להשאיר הודעה אצל הזונה שהרסה לנו את המשפחה ותגידו לה שמגיע לה את משה. 

(משה אם תשאיר הודעה אני נשבעת לך בילדים שלך שלא תראה יותר את הילדים שלך).

ביפּ.

ביפּ.

(דיר באלאק משה)

ביּפפפפפפפפּ.