עייפות החומר

דה-מרקר נורא מבלבל אותי.

שבוע שעבר קראתי את כתבה והשתכנעתי שאני עובד כוכב יש שם כמה פסקאות שמתארות אותי טוב, זו לדוגמא:

"הכוכב שלנו הוא אדם מוכשר ותפקידים נהפכים לקטנים עליו או שיגרתיים" .... "הוא מתחיל שוב להטיל ספק בעצם הימצאו במקום. בעיה אחרת נובעת מציפיות בהוקרה שלא מתממשות, מכיוון שמתייחסים ליכולות ולתוצאות שלו כמובנות מאליהן, וכמובן עייפות החומר שכוכבים סובלים ממנה לעתים, הנובעת מכך שהם מעמיסים על עצמם יותר..."

היום קראתי כתבה נוספת של אותה כתבת והבנתי שאני עצמאי בארון. למשל הפיסקה הזו היא תיאור די מדוייק שלי:

"עצמאי בארון הוא דעתן, וקשה לו ליישר קו רק כי ככה מישהו החליט בשבילו. באופן קבוע נדמה לו שהוא יודע טוב יותר, ולא מבין איך כל השאר לא רואים את מה שכל כך ברור לו". "הצורך ליזום ולקדם דברים בתוך הארגון הוא בלתי נשלט", ... "אתה כל הזמן עסוק בקידום האג'נדה המקצועית, אך מצד שני לא מוכן לוותר על עקרונותיך. ... כעצמאי בארון אתה מאוד מחויב לארגון, ועובד עבורו כמו מטורף, אבל משמש לעתים קרובות כאופוזיציה נשכנית. בנוסף, אם הבוס שלך עושה טעות, אתה חייב לתקן אותו. אתה לא מסתיר את דעותיך הברורות. כולם יודעים שאתה שונה..."

אז מה יהיה?! אני עובד כוכב או עצמאי בארון?

מצד אחד אני שכיר שאוהב את הבטחון הכלכלי (וחבל שהוא לא בא יחד עם רווחה כלכלית), את המערכת המגבה, את העובדה שיש מישהו מעלי שמכריח אותי (גם) להתמקד בעבודה, אבל לא מסתדר עם שעות עבודה קבועות ועובד בעצם מתי שאני יכול ומתי שאני רוצה, גם אם זה אומר שיום מסויים יתבזבז ולילה שלאחריו ינוצל.

מצד שני, אני עצמאי באופיי, דעתן נורא, לא מקבל מרות. אבל גם חסר ראייה עסקית אמיתית, לא מסודר ומאורגן, לא יוזם מספיק ולא נהנה לעבוד לבדי בלי סביבה מפרה.

אז מי אני? ומה אני רוצה?

(טוב אני יודע שאני מציף לאחרונה בפוסטים שקשורים בעקיפין למוזיקה - אז כדי "להקל" הפעם זה מתייחס לתוכנית שרובכם כנראה לא רואים)

בשבוע האחרון שרו מתמודדי אמריקן איידול לראשונה שירים של הביטלס (הערה חשובה: מי שרואה את אמריקן איידול ביום שלישי ורביעי מתבקש לא לספר לי שום דבר עד יום שבת מועד שידור התוצאות ביס).

לא נלאה אותכם בביצועים (זו עונה מצויינת של זמרים נהדרים שכולם חוץ משלושה צדיקים בסדום לא עשו חסד עם השירים) רק נזכיר את קרלי האירית שרה את Come Togther; מיקל ג'ונס האוסטרלי שר את Across the Universe; ואת ברוק וייט ששרה את Let it be (לא פחות ולא יותר) וככה זה, גם באמריקן איידול יש שחקני חיזוק זרים.

השבוע ככל הנראה ישירו שוב את שירי הביטלס מה שהופך את המשימה לקשה ביותר, לכן נחלצתי למשימה:

סאישה מרקדו - זמרת ג'ז-פופ שחורה - שרה בשבוע שעבר את Got to get into my life - בביצוע ג'ז צווחני.

רמיאל - הפיליפינית הגמדה עם הקול הגדול - שרה ביצוע משעמם ל- In my life (בגירסת בט מידלר) השבוע אם כבר בלדה שירי את the long and winding road.

אמנדה - הרוקיסטית חובבת ההרלי - שרה את you can't do that- אין לי המלצות מיוחדות. אולי לקחת את Dr. Robert ולהפוך אותו לרוק. תמיד גם אפשר לצרוך את Revulotion אבל הכי מתאים לה Get Back.

דיויד קוק - רוקיסט האינדי - צרח בחוסר חן (אך הרוב חושבים שהיה מוצלח) את אלינור ריגבי, השבוע אולי כדאי שינסה גירסת רוק ל- here comes the sun או strawberry fields.

מיקל ג'ונס - רוקיסט הסבנטיז מאוסטרליה - שר יפה (ומפתיע) כאמור לעיל והפעם מומלץ ללכת על Lucy in the sky.

צקיזי - לא יודע להגדיר אותו - עד עכשיו לא יודע מה הוא שר.

קרלי - משהו בין זמרת דיוה לזמרת בלוז רוק - זה הזמן ל- Hey Jude.

ג'יסון קסטרו - חמוד מגניב עם ראסטות - שר את If I fell והיה חמוד - הביטלס מתאימים לו צריך לשיר את ג'וליה או את Blackbird, יכול גם לקחת סיכון עם All my loving.

קריסטי לי קוק - עשתה גירסת קאנטרי מזעזעת ל - eight days a week. אם כבר קנטרי תנסי את can't by me love.

ברוק וייט - מקסימה משהו בין קרלי סימון, קרול קינג ונורה ג'ונס - שרה את Let it be - גם לך מומלץ Blackbird אבל גם for no one יכול להתאים ואפילו she's leaving home אבל איכשהו נראה שהכי בול בשבילה זה I'll follow the sun.

דיויד ארצ'ולטה - ילד פלא בן 17 עם קול מקסים וגדול וחיוך כובש - הוביל את התחרות עד השבוע האחרון שבו בחר ב- We Can Work It Out בגירסת סטיבי וונדר לא פחות - והוא התרסק, שכח את המילים (פעמיים!) ובכלל סבל נורא - השבוע צריך לילד המתוק שיר מקסים - הוא צריך לשיר את Penny Lane.

ולמי שלא צלח את הפוסט, הנה סוכריה בדמות הופעת האיימים של קריסטי לי קוק (באמת צריך קוק בשביל זה):

חיפשתי היום את המילים של השיר Killer Queen של Queen (כמובן).

הלינק הראשון בגוגל היה לאתר song365 וכך היה הטקסט של הבית הראשון:

She keeps a Moet et Chandon

In a pretty cabinet

'Let them eat cake' she says

Find me on the internet

A built-in remedy

For Khrushchev and Kennedy

At anytime an invitation

You can't decline

בשורה הרביעית הבנתי שמי שכתב את זה: 1. מאוד צעיר. 2. לא הקשיב לשיר. 3. לא הקשיב בשיעורי היסטוריה.

איך בשיר שנכתב בשנת 1974 יכולה להופיעה שורה על ה- Internet (שנפתח לשימוש מסחרי רק בשנות ה- 80).

אבל גם לא צריך להיות גאון גדול, כדי לזכור שכשאומרים "תנו להם לאכול עוגות" בדרך כלל מתייחסים למרי אנטואנט.

ואכן המילים הנכונות הן:

She keeps moet et chandon

 In her pretty cabinet

 let them eat cake she says

 Just like marie antoinette

 A built-in remedy

 For kruschev and kennedy

 At anytime an invitation

You cant decline

שמעתי היום כמה קאברים (של Travis ו- Panic in the Disco) אבל בניגוד לשירים אחרים של יוצרים אחרים, אף קאבר לא עולה על המקור (למטה בהופעה חיה שמראה עד כמה פרדי גאון).