אמש, בערוץ 2, נערך מצעד שירי הלהקות הצבאיות שבו דורגו השירים האהובים ביותר על הקהל הישראלי (או לפחות זה שגולש למומה, קורא מעריב, שומע גל"צ ורואה ערוץ 2).
כמובן שמרבית השירים שבחרתי לא היו בחמישיה הראשונה (אבל שניים לפחות כמדומני היו בעשיריה), ואל הפיינל פייב על פי סדר הדירוג הגיעו: פרחים בקנה (להקת פיקוד מרכז), מה אברך (להקת חיל הים), הרעות (צ'יזבטרון - להקת הנח"ל), שיר לשלום (להקת הנח"ל), חורף 73 (להקת "חינוך מיוחד").
מצד אחד זה לא מפתיע שהשיר הזוכה הוא גם השיר החדש ביותר (באותה מגמה נבחרה כוכב-נולד לתוכנית החשובה בתולדות ערוץ 2) והושר על ידי כוכבי ערוץ הילדים, שהרי ילדים ו- sms אחד הם, מצד שני חדש חדש, אבל השיר הזוכה הוא בן 10 ושעת ההצבעה היתה קצת מאוחרת לילדים. כך גם אפשר להניח שפרחים בקנה הגיע כל-כך גבוה לא רק בגלל הפאתוס אלא גם כי זכה לביצוע מחודש של רותי נבון שמתנגן ברדיו.
הצד השני של המשוואה מצוי בעובדה שאנחנו גם עם נוסטלגי שחי על זכרונות, אז שירים כמו שיר הרעות (שיר כל טקסי בתי הספר) ומה אברך (להיט שקורע את רחבות יום הזיכרון), הגיעו די רחוק. שיר לשלום מצוי לעומתם בקטגורית ההמנונים המונמנטליים שתמיד עדכניים.
מבט חטוף בשלישיה הראשונה, הרעות, שיר לשלום וחורף 73, מראה שלכאורה נבחרו שירים שאין ביניהם קשר אמיתי, שירים מסגנונות שונים ומתקופות שונות: הרעות שיר מתקופת הפלמ"ח (צ'יזבטרון) שחודש על ידי להקת הנח"ל בתוכניתם: "פלנ"חניק" משנת 1972, שיר לשלום היה הלהיט של להקת הנח"ל משנת 1969, וחורף 73 שרה להקת חיל חינוך לראשונה ביום העצמאות 1994, אבל במחשבה שניה יש קשר תודעתי בין השירים והקשר הזה הוא יצחק רבין.
בשנת 1994, בתוכנית החגיגית ליום העצמאות (דן שילון הנחה נדמה לי) הושמע לרבין השיר שאותו, לדבריו הוא, הוא אהב במיוחד: שיר הרעות (רבין הצטרף בפזמון), באותו משדר הושר לראשונה, בעיצומם של הסכמי אוסלו והפיגועים הקשים, חורף 73, כאשר הזמרים שרים לו: "הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית". שיר לשלום הושר בסיומה של העצרת שלאחריה נרצח רבין.
דור הנרות הוא היום (עם תוספת מעליו ומתחתיו) דור ה- sms, רבין ו"מורשתו" צרובים להם בתודעה, כמו גם הסמלים, הטקסים והשירים: שיר לשלום השיר האחרון שהוא שר, שיר הרעות שהוא כל כך אהב וחורף 73 שילדי הסביבה הגילית ודורות הנרות שאחריו שרים לרבין ולבני דורו.
במובן מסוים לא שיר הלהקות הצבאיות האהוב ביותר נבחר, אלא שיר רבין הטוב ביותר נבחר ואם רבין=ישראליות, אז השיר הישראלי ביותר נבחר.
יש משהו מוזר בזה, שבסוף אחרי הכל, תהליך מדיני אין, שלום אין באופק, הסכמי אוסלו הם כבר היסטוריה וכל מה שנשאר מהאיש הכי לא "בימתי" הזה הוא שירים, שירים שבמודע אנחנו משייכים ללהקות צבאיות, לימי הפלמ"ח, לימים שאחרי ששת הימים, אבל בקיטלוג הפנימי אנחנו משייכים את זה לטראומה של 1994.
ובהרבה מובנים חורף 73 הוא השיר שהכי משקף את הדור ההוא ואת הדורות שאחריו, דורות שגדלים להבטחה, ולהבטחה לקיים, ומגלים בעצב שזה לא יקרה. זו כנראה גם הסיבה למה השיר הזה מרגש כל-כך, הוא לא הבטחה (עם קורט מחאה) כמו שיר לשלום הוא לא דיבור בשבח האחדות ונהי על הנופלים כמו הרעות, הוא במובן מסויים שיר מריר ובלתי מאמין מחד, והוא שיר שממלא את הדורות הקודמים ברגשות אשם, מאידך.
מעניין מה ישירו אלא שנולדו להבטחה של 1994.
__________________
ועכשיו ראיתי שגם הגברת כתבה על זה, נו טוב מקוריים כבר לא נהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
