איריס דרור שהתפטרה/פוטרה/התפוטרה (מחק את המיותר או המיותרת) היתה מנהלת "שפה ותקשורת" בקבוצת אריסון. תמהתם בפרטיות מוחכם מהו תחום "השפה והתקשורת"? אתם לא לבד.
נסו ותהנו (מתוך דה-מרקר 11.12.08):
"שפה היא תרבות ארגונית, כלי להטעמת חזון", מנסים להסביר בכירים בקבוצת
אריסון. "שפה זה התנהלות, יחסים שבין עובד למעביד ובין עובד לעובד. תפקידה
של דרור נוגע בנושאים כמו אתיקה, משאבי אנוש, שפה אחידה ותרבות ארגונית.
מכלול שלם של דברים".
ובכל זאת, נדמה כי בעבור הציבור הרחב מה שנותר מכל זה הוא המילון של קבוצת
אריסון. המילון כולל מושגים ספציפיים שיזמה דרור, ובאמצעותם היא מבקשת
לאפיין את הדיבור בקבוצה. כך לדוגמה, בקבוצת אריסון לא אומרים "רוצים",
אלא "שואפים". המלה "כופים" מוחלפת ב"רותמים", "דורשים" ב"מבקשים" ו"אני"
ב"אנחנו".
וכך מתארים עובדים את נושא השפה והתקשורת:
"נוטים לזלזל בתואר מנהלת שפה ותקשורת, אבל זה לא בדיוק תואר מקושקש",
מסבירה עוד עובדת לשעבר. "זה בעצם הצנזור הלאומי, משטרת מחשבות. זה לא רק
מלים, זה גם גישה. אתה אמור להיות שמח. היא לא תפסה אנשים לשיחות, אבל זו
היתה האווירה שם".
אבל אל תתפתו להאמין לעובדים, בכירים בקבוצת אריסון מכחישים טענות של כפיה באמצעות שפה:
"לדברי אותם בכירים, איריס דרור וכל גורם אחר בקבוצת אריסון מעולם לא
הכריחו איש להשתמש במלים מסוימות או כפו דרך מחשבה אחידה. "דרור מציעה,
רותמת, היא לא כופה על אף אחד", הם מסבירים"
.
אה, עכשיו הכל ברור!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
