עייפות החומר

אני עוד לא הצלחתי להבין אם הפקת כוכב נולד מנסים ליצור פרובוקציה או ליהד את מרים טוקאן.

הבחירה של השבוע שעבר הפגישה אותה עם לא פחות משירו של המשורר הלאומי הכניסי תחת כנפך (אבל לפחות בלחן היותר אהוב עלי של מיקי גבריאלוב).

השבוע בחרו לה (ואני לא קונה שהיא בחרה) את "הדרך אל הכפר" של יורם טהרלב, עם השורות: "אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה" "נוגעת בארץ ישראל" "עוד ניצב הבית בין עצי הזית".

וטוב שחסכו ממנה את הבית שהיה הופך את השיר בפיה, לשיר על זכות השיבה (האמת שבמקור השיר הוא שיר על שיבה - השיבה של רבקה זוהר מחו"ל):

"בלילות הארוכים הלבנים

עת הנפש לא תמצא מנוחתה

 אני קמה מעפר

 אני שבה אל הכפר

 כמו ילדה שחוזרת אל ביתה".

אם כוכב נולד מחפשים להמשיך בקו הזה, אפשר לבחור את "אומרים ישנה ארץ" (מילותיו של טשרניחובסקי בלחן הנוגה יותר של שלמה ארצי), עם המשפטים שמקבלים משמעות אחרת:

"אולי כבר איננה,

 ודאי ניטל זיוה,

 דבר בשבילנו,

 אדוני לא ציווה.

 נכנס כל הנכנס,

 פגע באח כהיגמלו

 פורש אליו שלום,

ואור לאיש וחם לו.

אבל אני עדין ממליץ על "ההר הירוק תמיד"* (גם של יורם טהרלב ושיר על הכרמל והיא הרי מחיפה) אם כי רצוי להמנע מהבית שמתחיל במילים "הלכנו לצבא...".

עדכון:

סאפי פשוט הבריק עם הרעיון לגירסת כיסוי ל"כל אחד ירושלים" של נתן יונתן:

"לכל אחד ישנו מקום בירושלים
שהוא קורא, קורא לו אהבה,
כשיבוא בסוף יחף וקר אלייך,
ימתקו האור והאבק..."

גע"ס טוענת שמרים צריכה ללכת דווקא על נעמי שמר. הבחירה המתבקשת (בהתאם לקו הנוכחי וגם יתאים מוזיקלית) היא "אל בורות המים":

"מאהבתי
הלכתי אל בורות המים
בדרכי מדבר
בארץ לא זרועה
מאהבתי
שכחתי עיר ובית
ובעקבותיך -
בנהיה פרועה -

אל בורות המים...

...

שם התאנה
ושם שתילי הזית..."

*זו בדיחה שכנראה רק ל"ס יבין.

מכיוון שבוודאי לא ישנתם מאז הפוסט הקודם שבו תמהתי מדוע Balfour מבטאים בשורוק אבל four מבטאים בחולם וכן תמהתי מדוע קוראים לא קוראים לרח' בלפור רחוב לורד בלפור אבל לרחוב המצטלב איתו קוראים לורד מלצ'ט.

אז בשאלה הראשונה אין התקדמות זולת העובדה שגע"ס הוכיחה באותות ובמופתים שאכן בלפור הוגים בשורוק - למה?! לא יודע עדיין מחכה ללשונאי כלשהו שיסביר.

בנקודה השניה יש התקדמות קלה.

כאמור, ידעתי כי בלפור קיבל תואר אצולה והיה זכאי לתואר בבית הלורדים אבל לא ידעתי אם הוא אכן ישב שם בפועל.

רב ערוצית בתגובתה ענתה לי: "אם הבריטים היו יודעים כמה אתה מתעניין בהם, אני בטוחה שנציג בכיר של הארכיון הלאומי הבריטי היה מתפנה לענות לשאלותיך".
 
 חשבתי לעצמי שיש משהו בדבריה ועל כן פניתי לבית הלורדים וביקשתי מידע לגבי הלורד בלפור ואף שאלתי האם נכון לכנות אותו כך (לורד בלפור).

אמש התקבלה תשובתם:

בפינת רחוב מלצ'ט ובלפור יש שלט רחובות ישן שכתוב עליו את שם רח' בלפור באנגלית: "balfour" (בדקתי וכך אכן מאייתים את שמו).

בעברית נהוג להגות את שמו של בלפוּר (כלומר בשורוק באות ו') ואילו באנגלית "four" כמו המספר הוגים פוֹר (חולם באות ו') ועל כן הגיוני היה להגות את שמו בלפוֹר.

הועלתה ההשערה ש- "four" נהגה בצרפתית כמו שורוק, אבל הרי בלפור היה בריטי.

למישהו יש הסבר?

____________

באותם אנשים אך לא באותו עניין. רח' מלצ'ט (או כפי שאני מכנה אותו לאור קרבתו לביונד male chat) למעשה נקרא לורד מלצ'ט.

הרח' נקרא על שם אלפרד מוריץ מונד שהיה פוליטיקאי בריטי ופעיל ציוני שיזם רכישת קרקעות באיזור השרון ועל שמו קרוי המושב "תל מונד" לימים הוא קיבל את התואר 1st Baron Melchett שהעניק לו מושב בבית הלורדים (ומכאן הוא מכונה לורד מלצ'ט).

הרח' כאמור מצטלב עם רח' בלפור.

בלפור קיבל את תואר האצולה Earl of balfour (שנוצר רק בשבילו) שנחשב גבוה יותר בדרגת האצולה מברון וזיכה אותו במקום בבית הלורדים.

מדוע אם כן לא נקרא הרח' המצטלב עם לורד מלצ'ט לורד בלפור? (ההשערה שלי היא שבלפור לא ישב בפועל בבית הלורדים).