לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עייפות החומר


אחרי הרבה מחשבות על מהות החיים הגעתי למסקנה שתמצית הקיום, היא הכמיהה לישון, כמיהה שמשום מה קיימת רק כשאני בכל מקום בעולם (עבודה, סופר, רכב, סלון) אבל לא במיטה. מת לישון אבל שינה כמו אופק מתרחקת כשמתקרבים וכמו אהבה כשהיא באה, שום דבר לא יעזור.

כינוי:  מרקופריד

בן: 52

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2004

מענקי איזון או מדליה, מדליה אבל למה כל כך הרבה?


 

לבנת: "אי אפשר לחלק אותם מענקים גם לנכים"

 

נו בטח, עם קצבת הנכות זה יוצר כפל מענקים.

נכתב על ידי מרקופריד , 29/9/2004 12:33   בקטגוריות סאטירה מגיע לי!  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ל&quot;ס ב-1/10/2004 14:36
 



דובר רע לקולנוע הישראלי או פרס אופיר לגסות רוח הולך ל...


אתמול חולקו פרסי אופיר (פרס "האוסקר" הישראלי נקרא מעתה על שמו של שייקה אופיר).

 

עוד לפני קיום הטקס קמה שערוריה זוטא, עת הסרט הקופתי של השנה "סוף העולם שמאלה", לא זכה כלל למועמדות.

 

בטקס עצמו כל אחד מהסרטים המועמדים בקטגורית הסרט הטוב של השנה הוצג על ידי במאי שסרטו זכה או היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, בעבר. 

 

את ההסרט הראשון "אור" הציג הבמאי דוד אופק ברגש ובחום ובצורה מכובדת (מקריא מתוך טלפרומטר או לפחות למד את הטקסט בעל פה), לאחר כרבע שעה עלה הבמאי דובר קוזאשוולי (במאי "חתונה מאוחרת" והסרט עם הזיקפה הגרוזינית) להציג את הסרט השני, נשען ברישול גס על הפודיום ואמר:

 

"זה הולך להיות קשה, לא הצבעתי בשבילו...

הסרט השני המועמד לפרס הסרט הטוב ביותר: "סוף העולם שמאלה" [צחוק בקהל ומחיאות כפיים] סליחה, סליחה! טעיתי! הסרט השני המועמד לפרס הסרט הטוב ביותר: "סוף העולם שמאלה" [מחיאות כפיים קלושות, צחוקים נבוכים קלוז-אפ על אוחובסקי המום], אחרי הכל הוא הביא 400,000 איש לקולנוע, טוב כנראה שבכל זאת יש משקל לאקדמיה... הסרט השני המועמד לפרס הסרט הטוב ביותר הוא: ללכת על המים..."

 

מכאן והלאה, הקריא קוזאשווילי את הטקסט על הסרט בזלזול ובסארקזם, לא מרים את ראשו מהכרטיסיה שבידו עד שסרטון הוידאו פטר אותנו מנוכחותו העלובה של זה (מאוחר יותר הציג שבי גביזון בצורה מרשימה ומרגשת את סרטו של יוסף סידר "מדורת השבט" ושוב דיבר אל המצלמה ולא הביט בכרטיסיה).

 

צריך להגיד כאן ועכשיו, לא ראיתי את "סוף העולם שמאלה", כן ראיתי את "ללכת על המים" ולא נפלתי ממנו, סרט מושקע אין ספק אבל לטעמי בינוני. אלא שמכאן ועד לרמוס את רגע חגם של יוצריו בשם איזו מחאה ילדותית הדרך ארוכה.

 

צריך להיות טיפש גדול או מישהו שהזיקפה שלו מהסרט ממשיכה לשאוב את הדם מהמוח שלו, כדי להביע את המחאה שלך על חשבון יוצרים מוכשרים, שהשקיעו את נשמתם וחייהם כדי ליצור סרט, שעשוי בהרבה כישרון (על כל הבעיות שבו בעיני) בהרבה השקעה, סרט כמעט ראשון בישראל עם לוק ומבנה אמריקאי, שלא מפחד לנסות ולגעת בצדדים היותר מאתגרים את התעשיה הישראלית (סצנות אקשן מהטובות שצולמו בקולנוע הישראלי, שימוש בסצנות רבות ניצבים תוך שמירה על אוטנטיות של סיפור ומקום, הקפדה על מראה וטקסטורה - למרות שעיני החדה קלטה שנער התסריט התרשל קצת בסוף הסרט) ושזכה בהערכה בפסטיבלים בינלאומיים.

 

עוד יותר תמוהה המחאה הספציפית הזו, שבעצם כל בסיסה הראציונלי הוא הכיצד הסרט הקופתי ביותר לא נכלל ברשימת הסרטים הטובים ביותר, כאשר היא מושמעת על חשבונם של יוצרי הסרט השני הקופתי ביותר השנה. לא היה הגיוני יותר להפנות מחאה זו כלפי "מדורת השבט", שיצא זה עתה לאקרנים ולא הוצג בשום פסטיבל בינלאומי?

 

בקיצור זו חוכמה קטנה ביותר לצחוק ללעוג ולמחות על גבם של יוצרים אחרים, זו גסות רוח לשמה שבאה מצידו של אדם שמסתבר שתוכו כברו, אשיותו כסרטיו, גסי רוח. יכול להיות שזה לא היה מכוון כלפי הסרט הספציפי הזה או כנגד יוצריו, שדובר רק ניצל את הבמה לדברר את מחאתו.

קצת כמו למחות על הרס הבית שלך, על ידי הרס הבית של השכן, כי הוא שם ממילא, דבילי ומוסיף חטא על פשע (אם היה כאן בכלל, לא ראיתי את סוף העולם שמאלה).

 

נכתב על ידי מרקופריד , 28/9/2004 09:50   בקטגוריות כאילו דה?!? ועל הא...  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צב 1 ב-11/10/2004 20:47
 



הקו הירוק תמיד או פרויקט עדכון שירי הלהקות הצבאיות


להקת פיקוד מרכז עם הסולנים שאול ובוגי בשירם הקו הירוק תמיד:

 

פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט

היה מולי פרדס וליבי נצבט

ותכלת השמים ותפוז יחיד

וראיתי את הקו הירוק תמיד.

 

במשחקי ילדות נגלה הכשרון

רדפתי ערבים, החליקו במדרון

וכשהצלחתי אז אותם שוב להפחיד

ברחו הם אל הקו הירוק תמיד.

 

הקו הירוק כל ימות השנה

אני עוד חולם ושואל,

לכבוש? את שטחיך כבראשונה

או סתם להתנחל?

 

בשנות השמונים, בשנות האהבה
אחמד את ביתי במו ידיו בנה

השקפתי למרחק ראיתי אז עתיד

שני מטר מהקו הירוק תמיד.


הלכנו לצבא גדולים ומחונכים

את אחמד שוב "עיכבנו"אז במחסומים
הבאנו לו מכה עם קת וגם ידית

ונפרדנו מול הקו הירוק תמיד.

 

הקו הירוק כל ימות השנה

אני עוד חולם ושואל,

לכבוש? את שטחיך כבראשונה

או סתם להתנחל?


וילדנו כבר היום הם עלמים

ושערנו כבר הלבין מפיגועים

אך תקוותנו היא כמו חלב עמיד

אל מול אותו הקו הירוק תמיד.

נכתב על ידי מרקופריד , 23/9/2004 13:35   בקטגוריות סאטירה מגיע לי!  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צב 1 ב-27/9/2004 00:57
 



לדף הבא
דפים:  

35,866
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 30 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרקופריד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרקופריד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)