עייפות החומר

ילדה במכולת למוכרת:

"או מיי גוד! או מיי גווווד!!!!! יש לכם סוכריות אבטיח?!"

ולעומת הזאת בחור במעלית של העבודה נואם בקולי קולות:

"הבעיה איתו שאין לו בכלל טאקט!"

בגלל זה אתם כנראה חברים...

היי, לא התראנו הרבה זמן המון שינויים בחיי ומעט זמן לנשום, מלא פוסטים בראש מעט זמן לכתוב, המון לכתוב בעבודה מעט מקום בראש וכו'...

אז נעשה את זה קצר תמצתי ותכליתי, המלצות מתחומים שונים ומשונים:

לא קראתי את ספריה הראשונים של מאיה ערד ובאתי לקריאת "שבע מידות רעות" נקי לחלוטין מדעות קדומות. מדובר בספר מוצלח ומעניין עם מבט לתוך תככי העולם האקדמי אבל יותר מכך לתככי הנפש האנושית (ולי אישית הוא עשה שינוי קטן היות ואיטיות היא אחת המידות הרעות שלי) הנה חלק מהפרק הראשון לדוגמא.

סטיבן פריי הוא אחד הסופרים האהובים עלי (ואחד האמנים הרבגוניים והמעניינים בדורנו). "כדורי טניס עם הכוכבים" (על פי המשפט של וובסטר: "אנחנו כדורי הטניס של הכוכבים - נהדפים נחבטים כטוב בעיניהם") הוא ספר מותח ומעניין וגם אם בשלב מסויים הוא הופך לצפוי הדרך מעניינת יותר מהתוצאה. רק בדיעבד הסתבר לי שזה למעשה עיבוד מודרני ל"רוזן ממונטה כריסטו" ושמות הגיבורים אנגרמות של שמות הגיבורים של דיומא. מי שקרא את "עושים היסטוריה" (הספר שגרם לי להתאהב בפריי) עשוי קצת להתאכזב, יש דמיון באופן הכתיבה (עושים הסטוריה יותר כבד ויותר מוצלח) ובשני המקרים צריכים לזרום עם פריי ולוותר על האחיזה הקשה במציאות אבל מהרגע הזה ואילך מאוד נהנים.

Morning Hero שמושמע מדי פעם בגלג"צ הוא שיר מוצלח במיוחד של איזבו להקה ישראלית שמזמן שמעתי את שמה אבל לא הכרתי את יצירתם בעבר חוץ משיתוף פעולה אחד עם שוטי הנבואה בשיר "הוא" שהיה מוצלח בפני עצמו. שימו לב גם לשיר Cook Me. הכל מזכיר לי קצת משהו מ- The Stranglers.

אין לי מושג מה תעשו בהמלצה הבאה. בעיני זו בלי ספק דמות האורח הטובה ביותר בטלוויזיה האמריקאית. Lincoln Myers - הוא איש אקצנטרי במיוחד גם על רקע הדמויות הלא שפויות ממילא של Boston Legal. יש לו שפה יחודית ומדהימה (מילולית ושפת גוף) שהיא שילוב של הומו-אצולה בריטית-אמריקאי דרומי-ילד קטן והכל באיש אחד. אם תמהרו עוד תספיקו לתפוס את אחד הפרקים האחרונים איתו (ויש ממילא שידורים חוזרים כל הזמן). שלושה קטעים שלו כאן.

שבוע טוב.