אין לי מושג איך פעם שקלתי פאקינג 50 כאילו זה כל כך הרבה
ועם 42 אני עדיין פרה
והיום איזה 5 פעמים התחלתי ספונטנית לבכות כי הרגשתי שמנה
אני יושבת בשירותים או על המיטה או בכיתה ופתאום אני אוחזת בגוש של שומן, מהבטן או מהצדדים או מהירכיים ואני קולטת שזה אני זה הגוף שלי זה השומנים שלי וזה קשה כל כך ומבלבל כי לפני איזה שבוע-שבועיים, או כמה ימים, או כמה דקות, הרגשתי רזה או בסדר או לא כל כך דבה ופתאום זה מתעורר אצלי ובא לי למות
אז זרקתי את הארוחת צהריים לפח ועד עכשיו כל מה שאכלתי היום זה נס (בלי חלב) עם 2 סוכר (אחרי הבדיקות דם מהגרג שהיה ליד ואבא היה איתי ואם הייתי אומרת שאני רוצה בלי סוכר הוא היה חושב שזה מוזר וכו') אבל רק כשהרחתי את האוכל של הארוחת צהריים שזרקתי התחלתי לבכות ואי אפשר להעלות בגלל שאתה מריח אוכל אבל זה פשוט הרגיש ככה אנלאיודעת
אה כן והולכים לעשות לי בדיקת א.ק.ג. כי במרפאה ביקשו למרות שאין לי כאבים בחזה או משהו
ואיזה מישהי מהכיתה שלי שאלה אותי היום אם אני אנורקסית
וילד אחר התחיל להסביר לה שאני לא כי אני לא רזה מספיק
...
הלוואי שהיה לי מישהו לדבר איתו על זה. אני יודעת שזה מוזר אבל זה כל הזמן עומד לי על קצה הלשון, שיש לי איזה הפרעת אכילה ושקשה לי כל כך אבל עם מי אני אדבר? כל חבר נורמלי ילך ויספר ליועצת או משהו לאיודעת אני רוצה חברות כזאת כמו ב-Wintergirls (ספר מדהים על ה"א, סופרסופר מומלץ)
אממ והיום יותר מאוחר כנראה הולכים לאסוף עצים... וואו איך אין לי כוח לבולשיט הזה ><