הדייט המושלם:
הולכים לבר קוקטיילים האהוב עליי, הבעלים מאוהב בי ואני במקום. יש שם אננס מקורמל!
אח"כ - פיצה ובירה.
ואז - "רוצה לעלות אליי לפייסל?" ברור.
אני מורידה נעליים, מרגישה בנח.
מעשנים, שותים עוד בירה, שומעים מוזיקה. הוא שם לי ביונסה. 2 שירים! אני שמה רגליים עליו.
התחלתי להרגיש לא טוב, הוא הכין לי תה. הסיבולת שלי היא אפסית.
הוא נישק אותי והתבייש כמו ילד.
התמזמזנו קצת על הספה.
עברנו למיטה.
הלכנו לישון.
הוא נתן לי בגדים שלו. הרגשתי בנח איתו.
הוא חייך כשגילה שאני יפה גם בבוקר.
קפה, וצריך לצאת כי בטעות התמזמזנו 3 שעות ועכשיו הוא מאחר לעבודה.
נשיקה בתחנת אוטובוס והוא נסע.
ואז הכל הדרדר. לא מבינה מה קרה שם.
אני שונאת כשזה קורה. כשאני לא מבינה. זה לא עוזב אותי. אני חייבת להבין.
טוב נו, במילא הקעקועים שלו היו ממש מכוערים.
הכרנו בכלל מישראבלוג, אתם יודעים? לא הייתי סקרלט, אבל הוא היה דיי מפורסם.
שדים מהעבר.
אז הדבר האחראי לעשות אחרי זה היה לצאת עם האשכנזי.
הוא באמת בחור להביא להורים. נושק ל-30, סרן במיל', תואר שני במדעי המחשב, חובב צילום וציפורים. אין לו רכב!!!!
אז טיילנו בת"א.
היום נתתי לו לנשק אותי כי כבר הרגשתי לא נעים.
מייד אחרי זה עליתי וצחצחתי שיניים.
אוף, למה אני לא יכולה להימשך אליו?
חברה שלי אמרה שהוא בטח יגמור כשהוא יראה אותי אחרי ששלחתי לה תמונה של מה שאני לובשת היום. היא כנראה צדקה.
אני דיי גאה בעצמי על זה, אני משתבחת עם השנים.
אני לא מובטלת יותר.