הלב כואב,
אבל זה רק הורמונים.
המחשבות באות ולא עוזבות,
מציפות.
אני לא יודעת אם אני אמורה להקשיב להן בכלל,
או לתת להן לחלוף כדי להיות בסדר.
לא יודעת אם להקשיב להן יהיה פזיז ולא יעיל,
הורס,
או שמא יתן לי מנוחה.
אולי רק אז אגלה, אם המוח שלי שעושה תעלולים וגורם לי לסבול,
צודק.
וזה סתם עוד יום.