קרקס

היא תפרה בובה לאור נרות ריחניים,

אחת יפה שעד לא מזמן הייתה מפורקת לגמרי.

היא תפרה באהבה, במסירות.

ליופי חדש הפכה כל טעות.

היא תפרה את הבובה לאור נרות ריחניים, כי פעם לא שמרו על הבובה טוב,

וכעת רוצה היא להעניק לה הכל.

אבל לבובה דמעה אחת קבועה, מין כתם גדול שקשה להסתיר,

ושיערה הייחודי נתלש בחלקו.

ולבובה מבט כזה עצוב,

גם אם ניסתה לתפור לה חיוך.

קרעה הבובה, לא תיקנה אותה עוד,

זרקה לזבל, וקנתה אחת טובה יותר. שלמה.

לבובה הקנויה אין רגשות.