אתה יודע מה הכי עצוב פה בשבילי?
שבאמת האמנתי שנהיה ביחד
באמת באמת האמנתי שמצאתי איתך משהו שונה
שאני לא צריכה יותר אף אחד אחר חוץ ממך
באמת ראיתי את עצמי איתך כל החיים
לא סתם אמרתי את זה כי זה הרגיש לי יפה להגיד את זה באותו הרגע
באמת רציתי לעבור לגור איתך ולחיות איתך ולהיות איתך ולתת לך את כל כולי
נתתי לך את כל כולי
התאהבתי בך עד עמקי נשמתי, פתחתי את הלב שלי הכי חזק שאפשר ועטפתי את כולך פנימה
וידעתי בפנים שמה שיש בינינו זה הדבר הכי טהור ונדיר ומיוחד וצריך לשמר אותו ולדאוג לו כמו לילד קטן כי יש אנשים שעברו חיים שלמים בלי להרגיש את זה, וכמה ברת מזל אני שעם כל הקושי שהיה לנו בהתחלה הצלחנו להתגבר עליו ולהיות ביחד
ועכשיו אני מבינה שזה לא היה אפשרי מהתחלה
מהתחלה שיקרת לי, מההתחלה לא היית שלי
לא משנה אם תגיד לי שכן היית שלי, זה לא נכון כי איך יכולת באמת להיות שלי אם לא ידעתי את האמת... אם לא היית כל כולך שלי אפילו לא לרגע
וזה מה שהכי כואב פה, שמה זה אומר כלפי כל מה שהרגשתי? שהכל היה שקר? שזה לא באמת היה אמור להיות כל כך עוצמתי ונדיר כמו שהרגשתי איתך? שזה לא היה אמור לקרות אבל זה קרה בכל זאת במרמה?
ואני מפחדת עכשיו שבחיים לא אכיר מישהו שיגרום לי לרצות לפתוח את עצמי ככה שוב, שבחיים לא אוכל להעניק מעצמי יותר לאף אחד כי אני לא אהיה מסוגלת לסמוך על אף אחד כמו שסמכתי עליך
וזה מפחיד אותי אור
אני באמת כל כך מפוחדת להמשיך הלאה
אני באמת שבורה לגמרי והרוסה
אני לא מצליחה לישון בלילה, אני לא מסוגלת להיכנס לחדר שלי
אני רק רוצה אותך בחזרה אבל אי אפשר
את הדבר שאני הכי רוצה בעולם אי אפשר לקבל ואני מרגישה כמו ילדה קטנה וחסרת אונים שכיסו אותה בשמיכה הכי רכה ובטוחה ומגינה ועוטפת בעולם ואז משכו אותה ממנה בבת אחת כדי לעטוף מישהי אחרת, את מי שהיא הייתה שייכת לה לפני, והיא נשארה לבד בקור להתמודד עם עצמה
איך אני אתמודד עם עצמי בלעדיך אור
אם רק הייתי יכולה לעשות משהו, אם רק הייתה לי אופציה לשנות משהו, הייתי עושה הכל
אבל זה לא אפשרי ואני נאלצת להתמודד עם זה שאתה איתה עכשיו, כמו שזה היה תמיד בעצם
כי אף פעם לא תהיה
אף פעם לא תדע
כמה נסעתי בגללך
דרכים בכף ידי
דרכים בכף ידך
-
כל פעם שאישה או מישהי
נוגעת את הכביש
אני נזכר בך, ומרגיש כמו כש
היית בי
את ישנה ודאי ומישהו
נושם אותך עמוק
ידי אינן ידי האיש ההוא
ידי המקנאות
-
את השיר הזה שמעתי ובכיתי באותו יום שבת כשהיה את הריב האחרון שלנו על הכוס בזמן שנסעתי הביתה
היום הזה שהיה יכול לסיים את כל הכאב הזה אבל בחרת להמשיך... מסיבה שלעולם לא אבין
הלואי שיום אחד אבין
הלואי שתבין גם אתה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
bedlam