trainspotting

מכירים את זה שאתם מקנאים במישהו שלא ראה איזה סדרה או סרט, כי אתם יודעים כבר מה הולך לקרות?

יש חדווה מסוימת בלא לדעת מה יקרה, וככל שאני נהיית גדולה יותר - ככה אני יודעת יותר ונהנית מזה פחות.

ומצד שני, בא לי כבר להיות במצב שאני אוכל להסתכל איתו על כל החיים שלנו לאחור.

נשב במרפסת בבית שלנו בתל אביב ביום שישי בצהריים, נסתכל על ההולכים ושבים. נחבוש כובע כי כאלה אנחנו, מצחיקים.

אחרי כזה 20 דקות נעשה שנ"צ של שישי אחרי שנשתה תה בלי סוכר, כי עד אז אני כבר אלמד אותך לאהוב את כל הדברים הטריוויאלים שאתה לא אוהב, כמו תה, שוקולד ופופקורן.

ואז בערב יגיעו אלינו כל המשפחה שיצרנו, ואני אכין את המוסקה המשפחתית שאני עד אז אלמד לבשל.

בשבת נלך לים ביחד, נסבול ביחד את המים המטונפים של תל אביב, אבל אם תישאר עם הזקן המצחיק שלך עד אז, זה יהיה ממש מצחיק כי כל הזוהמה של הים תידבק לשם.

אני לא יכולה לחכות שנזדקן ביחד.