אני גאה בך ואוהבת אותך כל-כך. גם אם אני לא תמיד מראה ואומרת את זה.
וזה שאת פועלת נגד, ומנסה להילחם כמה שיותר, רק מוכיח כמה חזקה ומדהימה את. ואני כל-כך מקנאה בך על החוזקה שיש בך. החוזקה שאין בכל אחד. אחרים ממזמן היו נשברים במצבים שאת עברת. אבל היי, את לא! תחייכי. תשמחי. זה מגיע לך.
"כי את שמחה עכשיו, ואצלי קצת חסרים הפוסטים האופטימיים בזמן האחרון."
"אז תהיי גם את שמחה."
והיי, אני מאמינה שזה לא כזה קשה כמו שזה נשמע (:
*פוסט אופטימי זה מוקדש באהבה רבה לבלוגרית המדהימה-
מכאן.
אז היה לי נחמד בים, בבריכה ובשמש. אני לא מרגישה צורך לכתוב כאן הרבה כי לחזור שוב ושוב על זה שטוב לי זה קצת מטומטם.
אז טוב לי. וזהו.
והיי, וכנראה שהמתכונת במתמטיקה לא הייתה כזו גרועה. ואולי יש מצב שעוד נקבל ציון טוב.
אלוהים. מאיפה האושר הזה הגיע?
אני מאשימה את הקיץ בכל האופטימיות הזאת. כן-כן, זה הכל בגלל השמש והשמיים הכחולים. אה, והבגדים היפים והקצרים.