''ולפעמים זו רק סירה קטנה שמסתירה ת'נוף''

"למשך כמה דקות חשתי שסוף סוף יש לי תכלית. סוף סוף משהו בתוכי באמת רוצה.

(ואפשר גם לספר את זה אחרת, אמיתי יותר: למשך כמה דקות ראיתי הזדמנות להיאחז בדבר מה לפני שאשמט סופית. לפני שאוותר. לא הייתי בטוח שזה באמת יעזור. לא הייתי בטוח שלא עברתי כבר את נקודת האל-חזור. אבל למשך כמה דקות חשבתי שאולי).

אלא שבקצה הדקות היפות האלה עמד אבי ובידו דלי מים קרים.

קפואים.

מה פתאום לכתוב ספר? הוא הטה את הדלי מעל ראשי.  מי אתה שתכתוב ספר?" 

משאלךה אחת ימינה-אשכול נבו.

הספר האהוב עליי,הספר הכי מדהים שקראתי(גם שאר הספרים של אשכול נבו מומלצים בחום!)

עכשיו אני קורא אותו בפעם השנייה ומתאהב מחדש.