לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

LET ME HEAR YOU SAY


!This shit is bananas B-A-N-A-N-A-S

כינוי: 

בת: 33

MSN: 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007



בתכלס בואו נהיה כנים ונודה בזה-

עידן הבלוגים כבר עבר מזמן.

מעניין אם בכלל מישהו עוד נכנס לפה... אני כבר בקושי.

ואחרי מחשבה ואחרי אנשים שאמרו לי דברים חשבתי לעצמי שאין לי מה לסגור את הבלוג הזה, כי יום אחרי שאני יסגור אותו יתחשק לי לכתוב פוסט.

והבלוג הזה... הוא פתוח בדיוק בשביל הרגעים האלה, כמו עכשיו, הרגעים האלה שאתה פשוט שבור ואין לך עם מי לדבר.

התעצבנתי היום כמו שלא התעצבנתי בחיים אני חושבת.

הדבר שאני הכי לא סובלת בעולם זה כשלא מכבדים אותי. למה מי הוא שהוא ידבר אליי ככה למה מה קרה?? מה אני חברה שלו??? אז יצאתי עליו אחושרמוטה והוא נשאר בשוק. כמו שצריך.

אבל זה עשה לי כלכך רע...

כלכך...

 

אכישהו עכשיו פתאום כולם נסעו, כולם חולים, כולם כבר לא ישנו יומיים, כולם באילת.

אה, דרך אגב חזרתי מאילת שבוע שעבר היה הכי כיף בארץ.

וזה גם לא ממש עוזר שביום שישי גנבו לי תפלאפון..

בחיים לא גנבו לי כלום וזה דיכא אותי חושילינג... אני יודעת שזה רק פלאפון אבל היה לי שם איזה אלף מיספרים והודעות שרציתי לזכור ו.... אוף.

ואני מרגישה שאין לי עם מי לדבר, אנשים הולכים ומתרחקים..

במקומם יבואו חדשים זה בטוח, אבל אני מרגישה שכבר אפאחד לא אמיתי בעולם הזה וכבר אין על מי לסמוך. אנשים שהכי קרובים לי מאכזבים אותי פעם אחרי פעם, מנתקים קשרים.

כבר מזמן הבנתי שכל אחד דואג לתחת של עצמו אבל ציפיתי... תאמת שלא יודעת למה. כבר אין למה לצפות.

עוד פחות משבועיים אני יהיה בשנה האחרונה שלי בתיכון, בשנה האחרונה בבצפר. זה מוזר רצח...

רק אתמול הגעתי לתיכון כאילו.

 

אוף בא לי לבכות..

והבנאדם היחיד שאני יכלתי באמת לדבר איתו בתקופה האחרונה רחוק עכשיו ואפילו אין לי פלאפון. כבר שבוע לא דיברנו, ואני רגילה לדבר איתו כמה פעמים ביום...

אני כלכך מתגעגעת אליך אתה לא מבין בכלל... איפה אתה?

אני מרגישה שכולם שכחו

כבר לאפאחד אין זין

כל אחד עם עצמו

 

אוף.

 

תמונה ישנה, כל התמונות מהתקופה האחרונה שמחות מידי

 

עריכה:

המשפט שאני הכי מאמינה בו בעולם הוא המשפט שהמצאתי פעם לפני שנירדמתי כשהייתי בדיכאון- "אחרי כל ירידה תבוא עלייה, או מינימום מישור". משהו דומה ל"כל ירידה היא גם עלייה, תלוי מאיזה כיוון מסתכלים".

קיצר, מה שאני באה להגיד פה, זה שהעלייה באה(:

אחרי כמה ימים לא משהו בכלל הכל התחיל להשתפר.

זה התחיל בזה שמצאו לי תפלאפון (למרות שהזונות מחקו את הרוב אבל עדיין... פחות 100 שקל חח), המשיך ביום מלא צחוקים, קניתי מכנסיים מהממותתת ותחתונים משהו סקסי חח.. חברה שלא דיברתי איתה מלא זמן התקשרה והיתה אחת השיחות המצחיקות... וגם היפה שלי סופסוף התקשר אחרי שלא דיברנו שבוע והוא בדרך חזרה(:

אניוואייייי...

יש השבעה וכאלה אז אני זזתי

לילה טוב יפים שלי33>

כי בראד פיט סקסי רצחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!! (באילת)

 

נכתב על ידי , 20/8/2007 00:33  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





19,987
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבלומבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בלומבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)