מוות וכעכים

שלום וברכות אוחו לבביות לכל אחד ואחת מכם (חוץ מצביקה פיק. הוא לא מוזמן לפה...)! היום ידידי הקומוניסט (אין לי כוח להביא קישור לבלוג שלו עכשיו, תחפשו את זה ברשימה של הבלוגים) נכנס לצ'אט של ערוץ הילדים. לפי הדיווחים מהחוויה הקשה, מסתבר שכמות הפקאצות הולכת וגדלה. הנה כמה מהכינויים הצולעים שהיו שם: "כוסית שווה מגן חובה", "כוסית אש מגיל שש", "חתיך הורס מגיל חמס", והצולע מכולם - "מלך עם ערך" (פאק, מי ממציא  את הדברים האלה?!). בתגובה, המצאתי כמה כינויי-נגד: "פקאצות משמיד מאז ומתמיד" ו-"פקאצות דורס עם טרקטור ברוורס". החרוזים לא משהו, אבל זה מבהיר את הנקודה. הרגישו חופשיים להשתמש בכינויים כאוות נפשכם המעוותת.

חנן גולדבלט - עד מתי?

לאחרונה ראיתי בהרבה בלוגים את המשפט "רק דגים מתים שוחים עם הזרם". תגובתי הרשמית בנושא - "רק דגים מתים שוחים עם הזרם. במקרה של הקישון זאת האפשרות היחידה".

אחושרמוטה = שרמוטה באחו. בטח אין לה יותר מידי לקוחות שם...