מוות וכעכים

היום היה יומולדת לרמי-שם-בדו(א)י. הלכנו לקניון וראינו את הסרט "פגוש את הפוקר'ס". הסרט היה נחמד. בתור לכרטיסים בא אלינו חסן, ערבי בן עשרים ומשהו, וביקש ממנו לקנות לו כרטיס. הוא הציק לנו כמה דקות ואז משום מה נכנס למין ארון לגינה. אח"כ הוא יצא ושוב וחזר להציק לנו אז אמרנו לו שיש לנו כרטיס בשבילו בתוך הארון. והוא באמת הלך לשם...

אחרי שראינו את הסרט הלכנו למקדונלדס. משום מה זה היה הדבר היחיד שהיה פתוח. אח"כ הלכנו למכונה הזאת שתופסת בובות. בזבזנו על זה מלא כסף וזכינו ב-2 ארנבים וסימבה! לא היה לנו מה לעשות אז התחלנו לשחק עם הארנבים כדורגל (אבל לא עם סימבה, סימבה זה נאדיר...). אחרי כמה דקות זה כבר הפך למשחק אחר לגמרי. הסתובבנו בין הקומות של הקניון וזרקנו את הארנבים אחד על השני. מידי פעם גם שלחנו את הארנבים במעלית. אני ורמי-שם-בדוי המצאנו למשחק הזה שם: רד-בול: רואים, דוקרים, בועטים ושוברים לארנב-את-הצלעות! וזה גם הגיוני, כי הארנבים עפו באוויר, רד-בול נתן להם כנפיים (או במקרה הזה, בעיטה). היה כיף... זה שינוי מרענן מחוסר החיים שלי. בדר"כ בימי שישי אני לא עושה כלום...

(מצטער על הפוסט הלא כ"כ מצחיק, המשחק עם הארנבים היה הרבה יותר מצחיק ממה שתיארתי אותו, אתם הייתם צריכים להיות שם כדי להבין)