לרגל הבגרות בלשון הממשמשת ובאה, וגם בגלל שמשעמם לי, אספר לכם משהו שולי ומשעמם שהמורה שלי לספרות אמר פעם לכיתה. הריבוי של המילה "חמות" הוא לא "חמותות", אלא "חמיות", כמו אחות - אחיות. כעת, כשסיפרתי לכם את זה והעשרתי את הידע שלכם, אתם מוזמנים לתת לי כאפה. תודה.
הפרסומת החדשה של מקדונלדס עברה כל גבול של חולניות. למי שלא ראה את הפרסומת, היא הולכת בערך ככה: שלוש בחורות הולכות ברחוב, כשלפתע אחת מהן מקבלת הודעה בפלאפון. בהודעה כתוב משהו בסגנון "בואי למקדונלדס. חולה עלייך, א' ". הו, כמה מיסתורי ומרגש. מספיק מסתורי ומרגש כדי לגרום לשלושתן לקפצץ ולהגיד מילים בפקאצתית, ולשכוח את האפשרות המופלאה של הפלאפון לבדוק ממי נשלחה ההודעה. הבחורה שקיבלה את ההודעה רצה מהר למקדונלדס, ולתדהמתה, מוצאת שם את אביה, שאומר לה בקול שרמנטי ומסוקס: "את יכולה לקרוא לי א'...". כן, זה ירגיע אותה. אבא שלה הוא סוטה מין שהזמין אותה לדייט, והעובדה שאפשר לקרוא לו גם לפי האות הראשונה במילה "אבא" תתקן הכל.
שבועות הוא חג נחמד, מקבלים כמה ימי חופש מהלימודים והמאכלים לא רעים, אבל מי באמת צריך חג שמוקדש כולו לגבינה? האם גבינה באמת תורמת כ"כ הרבה לחיי היום-יום, שאנחנו צריכים להמציא לה חג מיוחד?
(הפוסט הזה הוא ניסיון עלוב לפוסט קומי, כמו הפוסטים שהיו לי בהתחלה. אל תדאגו, אני לא חושב שזה יקרה שוב.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
