מוות וכעכים

שלום לכולם! מה שלומכם? (נו, תענו! דברו יותר חזק, לעזאזל, אני לא שומע!).

הסיפור שלי ושל שר האופל (סיפרתי עליו בפוסט הקודם) ממשיך לגדול ולגדול, וכעת הוא הגיע כבר לאורך של 13 עמודים. עדיין לא ברור מתי יהיה הסוף, אבל הוא יבוא מתישהו.

העדכון הזה היה רק בגלל שלא עדכנתי כבר יותר מדי זמן, וכדי שלא תחשבו ששכחתי מהבלוג או משהו כזה, אבל אני לא רוצה לסיים את הפוסט בלי משהו מצחיק, אז הנה מה שאני תמיד עושה במקרים האלה:

אבי ביטר. התמונות שלו מצחיקות אותי כל פעם מחדש. אתם יודעים מה אומרים על אבי ביטר - אי אפשר איתו, אי אפשר בלעדיו, וכדאי מאוד לא להשאיר אותו ללא השגחה ליד פרגיות.