מוות וכעכים

היום ביה"ס הקפיטליסטי שלי ערך יום אומנויות, עם מופעים שונים, דוכנים וכמובן ביטול של 4 שעות של טכ"מ. לי ולשר האופל היה דוכן, בו מכרנו פרוסות עוגה, כדורי שוקולד וספרוני שירה שהכנו בעצמנו. תתפלאו, אבל אנשים באמת קנו את זה. בפוסט הזה אני אפרסם את כל השירים שהופיעו ב-"הבשורה", ספרון השירה המלבב שלנו, גם כי לא עדכנתי כבר הרבה זמן, אבל בעיקר כדי שמי שקנה את הספרון וקורא פה ירגיש שהוא הפסיד, כי הוא היה יכול פשוט לחכות קצת ואז הוא היה קורא את זה פה. חה.

הבשורה (מחיר - 1.50 ש"ח, מחיר באילת - 1.00 ש"ח)

"האימה"

מה רב היה הסבל,

הכאב,

הדממה...

האימה, התמונות שחולפות מול עיניי,

כאשר הבחנתי

שנייר הטואלט

נגמר.

"אם רק היה לי"

אם רק היה לי

משהו נורמלי לכתוב,

לא הייתם קוראים

את זה,

או אתה זה,

וגם את זה,

את זה אולי הייתם קוראים,

אבל את זה לא,

וגם את זה לא.

וזה.

"חלון עצמי"

זעקה נשמעת.

כלים נשברים.

צחוק מטורף.

בכי עמוק.

הגיע הזמן ל"פסוקו של יום"!

"פרנויה"

הם מתקרבים?

הם באים?

אני שומע אותם

לוחשים...

הקולות שלהם אומרים לי,

"אדוני, אתה מוכן לזוז?

אתה משתמש במכונת המסטיקים הזאת

כבר שעה שלמה!"

"אפיזודה"

הלכתי ברחוב,

ראיתי אישה.

לאישה הייתה שקית.

בשקית היה בגט,

אז לקחתי את הבגט

וברחתי...

"הנוסע השמיני"

האוטובוס מתמלא אט אט.

שישה נוסעים,

שבעה נוסעים,

והנה עולה הנוסע השמיני.

אני מפחד...

"המתנה היפה ביותר"

ליום הולדתי קיבלתי הרבה מתנות:

קיבלתי כדור,

קיבלתי ספר,

קיבלתי כלבלב,

קיבלתי סירה,

קיבלתי דירת פאר,

אבל המתנה היפה ביותר,

מתחילה ב-ג'.

"האהבה כציפור"

צוויץ,

צוויץ צוויץ צוויץ.

צוויץ.

"סימן שאלה?"

שאלתי פעם מישהו

"מה נשמע"

ולא ידעתי אם להוסיף

סימן שאלה.

אז הלכתי לישון,

אה, וצחצחתי שיניים קודם...

"בזיעת אפי"

העבודה המייגעת,

שואבת ממך הכל.

והכישלון,

לא מאחר לבוא.

זה כמו

לבנות מגדל מקוביות,

ואז באים הילדים החזקים

ובועטים לך במגדל,

בזמן שהגננת לא רוצה לעזור לך,

אז היא עוזרת להם.

"גורל"

תחליפו את שתי האותיות האחרונות,

תורידו את האות הראשונה,

שימו בראש המילה א',

וקיבלתם מילה אחרת.

"אובדן"

הם היו שלושה,

שלושה הם היו,

ואז באה הרוח,

המבול הגיע,

ולפתע הם היו שניים,

שניים הם היו.

איפה אני אשיג עוד גמד גינה?

הצד האחורי של הכריכה:

ספרון שירה מיוחד במינו, הראשון של יוצרים אלה, כעת נמכר בימי האומנויות והשירותים הציבוריים הקרובים לביתכם.

הביקורות משבחות:

"שילוב מרתק בין שירה פוסט-מודרניסטית ומעט מאוד חיים. מומלץ בחום." - ידיעות.

"חדשני ונועז. שימוש מעניין במטאפורות ובעובדה שאף אחד לא יקנה את זה." - מעריב.

"אימא'לה." - נענע.

"לא רע בתור טישו." - וואלה.

"כן, באמת לא רע בתור טישו." - תפוז.

"לא קראתי, אבל לגלגול זה נייר מעולה." - עיתון מפלגת "עלה ירוק".

אני מקווה שאהבתם, התגובות לזה היו דווקא די טובות מרוב הקונים.