מוות וכעכים

בסוף שלושתם מתו.

מה נשמע? או בתרגום לאנגלית: What is heard? טוב, אל תענו לי על זה (ונסו להתאפק ולא לתת לי כאפה על זה). טוב, לי לא קרו יותר מדי דברים לאחרונה, לפחות לא כאלה שיעניינו אתכם. אבל בהזדמנות זו אני רוצה להגיד מזל טוב לעמרי (שחגג יומולדת שלשום), אלכס (שחגג יומולדת אתמול) ודויד ושאאאני (שחוגגים היום). הו, גיל 17, גיל כה מגניב ומסוקס, עכשיו כל הכוסיות רוצות אותם (גם את שני), והם בטח רוכבים להם עם אותן כוסיות על אופנועים ושותים בירה לפני שזה בכלל מותר להם לפי החוק. כי הם מגניבים והחוק לא חל עליהם. כן.

נחשו מה הסיבה לעידכון הזה, דרך-אגב. כן כן, ניחשתם - יותר מדי זמן בלי פוסט, פחות מדי דברים לכתוב. זה קורה לי הרבה, וכנראה שזה ימשיך לקרות למשך כל עתידו של הבלוג הזה. ככה זה. תצטרכו להתמודד עם זה כמו ילדים גדולים. בני 17.

וכעת, אציג בפניכם מתכון שאני ויעל המצאנו (מתוך שיעמום, אלא מה?). אהמ אהמ:

מעדן חמציצים במיקרו - "מנת חמציצית העמקים"
מצרכים: גבעולי חמציצים, לבן, תפוז, אגוזי מלך, קוביית חלב קפוא (יש להכין מבעוד מועד).
אופן ההכנה: קוצצים דק את גבעולי החמציצים, מערבבים בקערה עם הלבן, סוחטים מעל התערובת תפוז, שמים במיקרו לדקה. לאחר החימום, מפזרים אגוזי מלך טחונים ומערבבים. מניחים את קוביית החלב באמצע התערובת. אוכלים, מנסים שלא להקיא ו/או ממש לכעוס עלינו.

כמובן שאתם מוזמנים לנסות את זה (כי אנחנו לא ניסינו, אז ספרו לנו על התוצאות, אם תהיו מסוגלים מבחינה בריאותית), וגם להמציא מתכונים דומים, או שונים, או מה שאתם רוצים. בכלל, כולכם נפשות חופשיות ומשחוררות שלא צריכות את המוסכמות של החברה המזורגגת! פאק ד'ה סיסטם! כן! אתם פרועים! אתם בטח בני 17... אני עוד לא בן 17...

טוב, להתראות, שימרו על עצמכם, תכתבו לדודות מקנדה ולאחיינים מאפגניסטן,

המשך יום עתיר בסידן.