מוות וכעכים

הממ... כמה וכמה דברים הספיקו לקרות. הספקנו להפסיד בתחרות הפרומואים לראש השנה (ראה פוסט קודם), מבלי לזכות לא במקום הראשון ולא באחד מהמקומות 2-5. בושה וחרפה! הסרטון שזכה היה טוב, אבל כמה מהמתמודדים האחרים שזכו בארבעת המקומות הנותרים היו גרועים הרבה יותר מהסרטון שלנו.

ומה עוד קרה? קיבלתי צו ראשון. איזה כיף, התקרבתי צעד נוסף אל עבר הבלתי נמנע - להיהרג מהאש של עצמי אחרי שלא הבנתי בדיוק איך עובד הרובה.

אז בעתיד הקרוב יהיה עמוס - לימודים, פסיכומטרי וצו ראשון, ועוד כל מיני חגים, ימי הולדת ושלל אירועים למיניהם. אז בחיים שלי יהיה מעניין, ובבלוג לא יהיה כלום, חוץ מעדכון כמו זה פעם בשבועיים. אני ממש לא מרוצה מהבלוג הזה, הוא פחות ופחות מצחיק עם כל פוסט והופך בהדרגה לבלוג שמתאר חיים של מישהו משעמם בצורה משעממת של "קמתי בבוקר ואז צחצחתי שיניים ואז הלכתי לביה"ס ואז סיימתי ללכת לביה"ס..."

מוות.