ערב טוב ומרענן בעליל! מד השעמום המובנה שלי עלה בשעות האחרונות בכמה מונים, מ"טקס בית-ספרי" ל"חינוכית 23 בשתיים בלילה". אי לכך ובהתאם לזאת, אנסה למצוא מפלט בבלוג זה, לפני שהרמה תעלה עד ל"מילוי טפסי מס" (או אפילו, חס וחלילה, עד ל"מרתון אירוויזיונים מכל הזמנים").
היום, לאחר כחצי שנה לאחר סיום כיתה י"ב, נזכרתי בהתקרבותו של חג פורים, שיחול לקראת סוף החודש. נזכרתי בפורים עקב אזכור בטלוויזיה (ב"ארץ נהדרת", אם אני לא טועה), וכמובן לא בגלל מעקב אחר לוח השנה העברי, כי לוח השנה העברי הוא כמו "גריז" - יש אנשים שעוקבים אחרי זה, אבל זה בדר"כ לא בכוונה. בכל מקרה, הדבר גרם לי להבין שאני כבר לעולם לא אחגוג יותר את פורים כמו שצריך - בלי הגעה לביה"ס עם תחפושות, בלי רעשן מפלסטיק שבתוכו צורה של ליצן עם מלבן על הראש, בלי פרחות שמנצלות את השפם הטבעי שלהן כדי להתחפש לחתולה, בלי משלוחי מנות שמורכבים משקית במבה עם אוזן-המן שמודבקת אליה בצלוטייפ. מכל הדברים שחוויתי במהלך שתיים-עשרה שנים במערכת החינוך הישראלית, פורים הוא אחד הדברים שאני אתגעגע אליהם יותר.
הרצון שלי להתחפש בפורים עוד לא חלף, אך כנראה שהפוטנציאל של התחפושות שעוד יכולתי לחשוב עליהן לא ימומש לעולם. בחיים האמיתיים אני לא אוכל להתחפש, בצבא אני אוכל להתחפש רק לחייל (אבל זה לא יהיה מקורי במיוחד), ובמה שזה לא יהיה שאני אעבוד בו - אני מניח שגם שם אני לא אוכל להתחפש, כי העבודות היחידות שבהן מתחפשים בפורים הן מורה וליצן, וזה לא שווה את זה. להיות מורה ולהיות ליצן אלה דברים די דומים - שתיהן עבודות משפילות ובשני המקרים ילדים קטנים יפחדו ממך, אבל כמובן שאם אתה ליצן אתה מרוויח יותר ומרביצים לך פחות.
בכל מקרה, אם אני לא אוכל להשתמש ברעיונות שלי - השתמשו בהם אתם! הנה רשימה של רעיונות לתחפושות בסגנון המחדל - רעיון מתחכם על סף הדורש-כאפה, פשוט לביצוע ו(כמעט) ידידותי למשתמש:
- קרטיב - חולצה צהובה, מכנסיים צהובים, מקל בתחת.
- שומר - חולצה כחולה מכופתרת, מכנסיים שחורים, לעמוד ליד דלת ולחטט לאנשים בתיקים. עדיפות לרוסים.
- תמונה - ללכת לכל מקום עם מסגרת לבנה מקרטון מול הפרצוף.
- שחר מהישרדות - לא להגיע לביה"ס.
- שפעת העופות - לבוא עם מקור או מסיכה של ציפור כלשהי ומדחום בפה ולהפחיד אנשים ("בוּ!!!").
כן, אני חושב שזה מספיק להיום.
לילה טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
