מה זה חיים? מה אני עושה פה?.. בשביל מה אני כאן?
אני יודעת שאני פה בשביל לעבור מסע שבסופו אני ישאר עם השאלות שלא פתרתי ועם התשובות שקיבלתי לארוך הדרך...
מה המטרה שלי בעצם בחיים האלה?.. אני מאמינה שכולם באו לכאן למטרה מסוימת.. אף אחד לא סתם פה... אין כזה דבר בעייניי..
אבל איך אני יכולה לדעת מה המטרה הזאתי שבשבילה אני פה..
החיים בעיקרון הם דרך ארוכה או קצהר שמלמדת אותנו עקרונות שלעולם לא נלמד בעצמנו..
בשביל זה האחרים פה.. כדי להראות לנו, כדי ללמד אותנו, כדי להדריך אותנו ואנחנו אותם..
חברים זה בעצם המדריכים האלה.. הם עוזרים לעבור דברים ועוברים איתנו הכל.. עד שקורה משו והדרך ביחד מתפצלת לשני שבילים, וכל אחד צועד בשביל שלו לאן שהוא ירדיך אותו.
אבל באמת עכשיו - אי אפשר להגדיר חיים.. זה משו פשוט מסתורי ובלתי מובן (עבורי..) איך שהזמן עובר והכל משתנה מהיום למחר, והיום עוד מעט כבר יהיה היסטוריה.. מי יזכור אותנו כשלא נהיה פה יותר? איך נעלם? מה הזמן יעשה לנו ואיך נגיב לזה? - רק הזמן עצמו יענה על השאלה הזאת.
וזהנ מפחיד לדעת שבחיים לא נדע מה יהייה מחר.. מי ימשיך איתנו בשביל שלנו וממי ניפרד עד שדרכינו יצטלבו יום אחד....
החיים שלי הפכו בזמן האחרון למוזרים במיוחד.. הכל מוזר לי.. הופך למשו שאני לא יודעת איך להגדיר ולהסביר...אני משתדלת לא לקחת דברים כמובנים מאליהם.. כי אין כזה דבר.. יש רק חשיבות גדולה יותר או קטנה יותר...
וכל המריבות, הסכנות, הדיכאונות, כל מה שמסכן את הדרך שלנו והפך אותה לקשה יותר הם שילמדו אותנו את הלקחים החשובים ביותר...
אני רואה את עצמי כבנאדם טוב.. אני לא חושבת שאני אדם רע.. אני משתדלת בכל הכוח לא לפגוע באף אחד ותמיד להיות שם בשביל אחרים. אבל העובדה שאחרים לא תמיד יהיו שם בשבילי זה כבר לקח אחד - לא משנה כמה יהיה אכפת לי, לא תמיד לאחרים ואני צריכה להיות פחות פגיעה. אבל אני לא יכולה. אני בן אדם רגיש ואנילא יכולה לשנות את זה.
למשל אין לי סתם חברות.. כשקורה לי משו עם חברה אני לא שוכחת מזה עד שאני רואה אותה שוב אני חשבת על זה כל הזמן עד שזה נגמר.. ואם זה לא נגמרת המחשבות על זה לא נגמרות..
טוב נסחפתי..
בקיצור- אני מקווה שאניישלים את המטרות שלי בעולם הזה לפני שאני הולכת מכאן,
ושהשביל שלי מתקדם לכיוון הנכון.
LIFE IS A ROAD AND I WONNA KEEP GOING
אז שתהיה לכם דרך מהנה ושבוע טוב =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
