זמנים יגידו - אין לדעת

לדעתי זה בושה, זה שהבטיחו לנו בבקו"מ שהקורס יהיה מעורב, בנים בנות, ושעכשיו בישרו לנו שרק אנחנו, 15 גברים לא אטרקטיביים במיוחד, נאייש את הקורס.

חצוף הצבא הזה, הרי רק בגלל הבנות המובטחות הלכתי ללמוד להיות קצין לוגיסטיקה.

ואני כבר חשבתי שהצבא שלי הולך להיות אסקימו לימון אחד גדול.

טוב נו, אז אולי תקופת ההכשרה שלי תהייה קצת משעממת, הסדיר שלי לעומת זאת יראה בערך כך:

מיומנו של קצין לוגיסטיקה

באתי היום מאוחר לעבודה. פגשתי במעלית את אלוף משנה מה שמו שרצה שאני אבוא לחתונה של הבת שלו. כשעליתי למשרד הפינתי שלי קידמה את פניי סימונה. "תה כרגיל?"

"כן בובה. אה, ותרשמי אצלך ביומן שצריך לקפוץ לחתונה של הבת של אלוף משנה מה שמו. ברגע שאני אזכר בשם אני אגיד לך."

נעמדתי מול הנוף התל אביבי שנשקף מחלון המשרד. למטה יכולתי לראות חיילים נכנסים ויוצאים מהקריה.

לגמתי באיטיות מהתה. אני אוהב את הבקרים השלווים הללו.

אלוף יפתח רון טל, ראש מז"י התפרץ לחדר והצדיע. "משוחרר." יריתי לעברו, "מה בפיך?"

"הבוס רוצה את את המיומנות הלוגיסטית שלך."

"ספר לי."

"עשרות קצינים בכירים ביותר ופמליותיהם מתכנסים בוועידת האסטרטגיה התלת שנתית בצפון הארץ. הנושאים שיועלו בוועידה זו הם בעלי חשיבות עליונה לביטחון ישראל. עצם קיומה הוא סודי ביותר. בגלל הרגישות הרבה של העניין אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעבוד יחד עם חברות קייטרינג חיצוניות. למעשה אף אחד בלי סיווג ביטחוני מאוד גבוה לא יוכל להכנס למתחם. כאן אתה נכנס לתמונה.

אנו זקוקים לגורם צהלי מסווג שיוכל לתת מענה לוגיסטי הולם מבחינה תזונתית למאות האנשים שיהיו תלויים באוכל הזה כדי לנהל דיונים ברמה גבוהה. כסף הוא לא גורם שיש להתחשב בו."

"דונט ווארי בייבי, איימ און איט."

"ידעתי שנוכל לסמוך עלייך."

הוא השאיר תיקייה שחורה וענקית על השולחן. בפנים היו מרוכזים כל הפרטים הנוגעים לוועידה. ידעתי, כל אחד ואחד מהפעילים שמסתובבים בחוץ היו מוכנים להשתין על האבן השחורה במכה לו רק יכלו להניח את ידיהם על רבע ממה שהיה בתיק.

ביקשתי מסימונה לבטל את כל הפגישות לאותו יום והתפנתי לעשות כמה טלפונים דחופים...

בכל אופן, החוסר שלנו, 13 בנים לא אטרקטיביים במיוחד (2 נשרו), בנקבות שיחלקו איתנו את הוואי הקורס גרם לנו לפזול לעבר קורסים אחרים שדווקא כן היו מאוישים ע"י בנות המין הנגדי.

קורס מש"קי לוגיסטיקה שרץ באותו זמן ענה על הקריטריונים ולו מהסיבה הפשוטה שלפחות לחצי מהחיילים בו היה חור אחד יותר מלחצי השני.

שיחות קטנות נוצרו פה ושם בין הבנים שלנו לבנות שלהם אבל ספק אם הכל היה כל כך ורוד ומגניב לולא היה את יום שבת. ביום שבת כולנו סגרנו. ירדנו מהשמירות מוקדם בבוקר והמש"קיות עלו לשמור במקומנו.

הבנים מהקורס שלהן, אגב, היו באותו זמן באבט"ש.

טבחים מהבה"ד שהיו בוודאי רוסים (הסיבה תתבהר מיד) לא הרגישו בנוח להתהלך ברחבי הבסיס בידיעה שהחיים שלהם בזבל ולכן עשו את הצעד ההגיוני היחיד באותו רגע, ז"א, השתכרו והלכו למשש את הבנות השומרות. הבנות מצידן, לא הרגישו כל כך בנוח לשמור כאשר מסתובבים לידם רוסים שיכורים ששולחים ידיים באופן לא כל כך אקראי ולכן החליטו לבכות ולזעוק.

אותנו, גברים חסונים שכמונו, הקפיצו לשמור יחד עם הבנות בכדי שמקרים כאלה של... אחוות עמים לא ישנו.

קורסיסט חרוץ מאצלינו השיג את רשימת השמירה שלהן. מאחר ואנחנו מרכיבים את רשימות השמירה שלנו בעצמינו התחיל ריב מהותי בנוגע למי שומר עם איזה מש"קית.

"אז את מי אני אקבל במקום דיאנה?" התעניינתי כששי הירושלמי רצה להחליף איתי עמדות.

"את סבטה ואולגה."

"אני אגיד לך דוגרי (הייתי בפאזה של גילוי לב), אני לא מסתדר עם רוסיות. עם רוסים בכלל. אני לא יודע ממה זה נובע."

"לפחות תהייה לכן שפה משותפת." (הוא מתכוון לרוסית)

הסכמתי בסוף. ולא בגלל שהחלטתי להתמודד עם הפחד שלי מרוסים אלה בגלל ש... אפשר לחשוב.

אני מתכוון, המש"קיות, הן ממש לא נראות משהו. האמת, באופן ממוצע הן נראות די רע. במיוחד על ב'.

כאילו, מה הולך עם הזכרים האלה? זה אני פה עם סטאנדרטים גבוהים במיוחד או ששלהם נמוכים באופן קיצוני? למה אתם מתלהבים מהבנות המכוערות האלה? אפילו האחיות פיק נראות טוב לעומתן.

והם עוד מעיזים לשבת ולנהל שיחות של:

-"ליטל הזאת, היא דיי חמודה."

-"הייתי מפמפם אותה."

-"היא נראית לי מאלו שחוגגות כל הלילה."

ישו! אם היא הייתה עוברת ברחוב אין סיכוי שמישהו היה מעיף מבט שני.

האם יתכן שאצלינו בבה"ד שמים סודה לשתיה, אבל הפוך?

מיומנו של קצין לוגיסטיקה

אני ויפתח ישבנו בערב על כוס יין. יכולתי לשמוע את הקולות של הבכירים משתכרים אל תוך הלילה הצפוני. נשמתי אויר צלול כמו שאין בגוש דן ובמחשבותי ראיתי בקתות עץ פינלנדיות. הוא שבר את השתיקה.

"הבוס היה מאוד מרוצה."

"באמת היה מוצלח. אפילו לפי קנה המידה התובעני שלי."

"אני אומר לך, ההיילייט של הערב היה המילקי בקינוח. כזה כמו שיש בחדר אוכל של טייסים פשוטים."

"זה לא היה קל למצוא נהגי משאיות עם סיווג ביטחוני גבוה שיביאו אותו לפה."

"איפה מצאת אותם באמת?"

"חיילי מודיעין לשעבר."

"אני חושב שאתה יכול לצפות למכתב תודה נרגש מהבוס בימים הקרובים עם הזמנה לטקס הענקת דרגות."

"אתה יודע יפתח, פעם חשבתי שהאטרקציה הכי גדולה בתפקיד הזה היא מש"קיות לוגיסטיקה, אני מקווה שבא אוטו חדש עם דרגות חדשות."