נקודות האור היחידות שהיו לי בימים האחרונים, מסתכמות באופיר. בשנה האחרונה הקשר בינינו הפך אמנם רופף עד כדי 'שלום שלום ובוא לא נפגש הפעם בחלום, טוב?', אבל אני והוא עדיין מצאנו משהו משותף, אחרי שנה שלמה, וזה דיי מדהים אותי.

אין הרבה מה לומר על אופיר. כי אופיר תמיד נשאר אופיר. אולי קצת בוגר יותר, קצת רגוע יותר אבל בבסיסו, אותו בנאדם טוב ומקסים, שטותניק, דביל עד כדי בכי, שיכול להיכנס איתי לשיחות על רגשות אל תוך הלילה ובאותה מידה, יכול גם להצחיק אותי כל הלילה. הוא היה זה שהחזיק לי את היד כל כך הרבה זמן, שבכה לי על הכתף.

העובדה הסופית שאליה הגעתי היא שיום אחד, אם אני אחליט להתחתן, אני אתחתן עם מישהו כמוהו, כי הוא קורץ מחומר טוב והוא ידאג לי וישמור עליי. אני לעולם לא אתאהב באחד כמוהו, אבל אני בשלב שיספיק לי שגבר יעשה אותי לבנאדם שמח, לא מאושר, רק שמח.

אז בטיול הזה שהיה לנו, אבירן שהוא אולי הבנאדם שהכי אכפת לו ממני בעולם, הבין מייד שמשהו לא בסדר איתי. ישבנו באחד לפנות בוקר על הספסל פיקניק ההוא, באמצע הקיבוץ הזה, עם הכלב השחור הזה שהחלטתם לקרוא לו בולבול והוא שר ואני קפאתי ושתקתי. והוא כעס שאני לא שרה איתו, למרות שהוא יודע שאני שונאת לשיר מול אנשים, כי אני פחדנית. אז אופיר הגיע והם שרו את "יש לי סיכוי להינצל" ושיקרתי שאני הולכת לקרוא לאור וגיל, כדי שלא יראו את הדמעות שלי. ורגע אחד לפני שהתרחקתי לגמריי, הספקתי לשמוע את אבירן אומר שאני מדאיגה אותו.

אז כשחזרתי עם השניים, ארבעתם היו עם גיטרות ושרו לי סרנדה (כן כן, שרו לי סרנדה ואני יודעת לנגן "לכובע שלי שלוש פינות") ואחר כך היינו בחדר שלהם עד הבוקר, והם עשו לי המון טוב על הלב. הם הצחיקו אותי עד שלא היה שום זכר לעצבות שהייתה בי. אופיר נתן לי לצאת מהחדר רק כשהבטחתי לו שאני בסדר. ולראשונה זה כמה חודשים, ישנתי עם לב שמח ושקט.

ראיתי את שלומי. ויודעים מה? כנראה שאני סתם מטומטמת, שהדמיון שלי פועל הרבה יותר מדיי. אחרי הערב ההוא שרקדנו יחד, היה נדמה לי שיש איזה שינוי ביחס אליי, ציפיתי ממנו למשהו, לא יודעת למה בדיוק.

אבל כשראיתי אותו לפני כמה ימים בביצפר, הוא הסתכל עליי, חיבק אותי בלי רצון ושתק. אני לא מבינה אותו. לא מבינה אותו!

והדבר היחידי שבא לי לעשות עכשיו, זה לשבת מולו, לדעת שמה שאני עומדת לומר לו באמת נכון (גם כשבינתיים, הוא ממש לא נכון) ופשוט לשיר לו:

"אל תדאג, אני חושבת עלייך,

אבל שוכבת עם כולם.

ואין לי אף אחד, אין לי אף אחד,

אז אל תדאג, אין לי אחר במקומך.

אל תדאג, אני חולמת עלייך

ומתעוררת עם כולם.

אל תדאג, אני מתה עלייך

אבל חייה עם כולם."