אני רוצה שלא יהיה לך אף אחד אחר במחשבות.

אני רוצה שתצחק איתי על הכוסיות מסביב, אבל תמיד תגיד שאני יותר כוסית מכולן (גם אם ההיא יותר שווה).

אני רוצה שכשתשמעי את הצלצול שלי, תרגישי הקלה.

אני רוצה שתתקשר לא מתוך מחויבות, אלא כי פשוט בא לך.

אני רוצה שתרגישי שהזמן רץ כי נהנים אבל עדיין כייף כמו בהתחלה.

ואם זה לא קורה?

אני רוצה שתאהבי את עצמך.

אני רוצה לרדת רק עוד שני קילו.

אני רוצה שתפסיקי לעשן, זה מגעיל אותי.

אני רוצה להפסיק לעשן ושתתמכי בי במקום לעשן מולי.

אני רוצה להפסיק לעשן, למרות שאני אוהבת את הריח והמגע והטעם שאחר כך.

אני רוצה לתמוך בך. אבל לפעמים זה פשוט חזק ממני.

אני רוצה שהנשיקות שלי ישתוו לשלך.

אני רוצה שתיהני.

אני רוצה שתפסיק להיות טכני ופשוט תרגיש.

אני רוצה שתפסיק לחשוב עליי לרגע ותעשה מה שיגרום לך להנאה.

אני רוצה שתפסיקי להיות עצורה- אל תעצרי את עצמך כשאת גומרת.

אני רוצה שתפסיקי להיות חסרת מעצורים, כי לפעמים את מגזימה.

אני רוצה שתהיה חסר מעצורים ותקרע ממני את השמלה הזאתי כבר.

אני רוצה שזה יהיה מעבר לקטע מיני, שיהיה גם משהו בינינו.

אני רוצה שתזרום איתי כשיש לי חשק, גם אם זה כל הזמן.

אני רוצה שתגמרי עד שיכאב לך.

אני רוצה שתהיה החזק, שתשלוט בי גם בלי שארצה בכך.

אני רוצה שתהיה פרוע תמיד ותהיה גבר חרמן כמו שגבר אמור להיות.

אני רוצה שתעביר עליי ידיים בלי רחמים, שתשרוט אותי, שתנשך אותי, שתכאיב לי.

אני רוצה שתכאיב לי כל כך, עד שיגמר לי הקול מלצרוח.

אני רוצה באלימות, בכאב, בעונג נורא.

כנועה כשפחה, רכה כחמאה, זולה כזונה.

חתולת רחוב, נמרה טורפת. בשיניים, בציפורניים.

אהבה בעוצמה של שנאה.

מתח חשמל שיזרום בינינו כאש שתשמיד את העבר.

אני רוצה שמגע עורך בשרי יהפוך לכאב, לפצע פתוח של חומצה.

בשנאה, בזעם, באלימות ורוך.

אני רוצה לקנא באוויר שתנשוף לא לתוך פי.

אני רוצה לרצות רק עוד ועוד ועוד ועוד.

אני רוצה חושים שיחשפו ויבקעו מתוך בשר מיוזע.

אני רוצה עונג שיתפרש במאות צבעים מרהיבים.

אני רוצה את שינייך בבשרי, חותכות.

אני רוצה רק לצרוח.

בלי שכל.

בלי רגש.

 רק רגש.

 רגש טהור,

 ט י ר ו ף .

אני רוצה שתהיי רק שלי.

אני רוצה שתאהבי אותי.

אני רוצה לאהוב אותך.

אני רוצה להיות רק שלך.

אני רק שואלת את עצמי אם זה אפשרי.

כי מפחיד אותי לא למצוא את זה איתך.

אני אבודה בלי זה

ואבודה גם בלעדייך.

אני רוצה שלא תוכל בלעדיי ושתתגעגע אליי ואל הטעם שלי.

"לבד, לבד, אני רוצה לבד, הבן זונה אמר שהוא רוצה לבד.

ארזת את החיים שלך במזוודה גדולה, עזבת אל ההורים, כמו בהתחלה.

כמעט, כמעט, אני מרגיש, כמעט, זה רק רגש מזוייף אבל, למי אכפת?

ארזת ת'דמעות שלך, בממחטה גדולה, הלכת למיטה עם וודקה וגלולה.

אולי, אולי, לי זה לא כדאי, יש לי עוד חיים לתת, הגוף הזה עוד חי.

לקחת ת'עציצים שלך, הרסת את הדירה, הלכת לשתות קפה עם חברה.

זה טוב, זה טוב, אני ממש קרוב, מותק, אל תפסיק, אתה עושה לי טוב.

זה סרט מטומטם עם אלימות קשה, אתה חושב שזה יפה כמו החיים שלך.

כולם, עכשיו לשים את יד ימין על הפנים,

להסתכל עמוק, האושר הוא בפנים.

לא להחזיק חזק, קרוב אל החזה,

אתה חייב קצת לשחרר את הדבר שאתה הכי רוצה.

נגמר, נגמר, זה ממש נגמר, הדבק התייבש והחלום עבר.

ארזת ת'כעסים שלך במזוודה גדולה, אמרת אני שונאת גברים, אני צריכה אשה.

תמכור, תמכור, עכשיו הכל, תמכור, אני מזיע בטירוף אבל רועד מקור.

חזרת לדירה, אבל אין כלום בפנים. אם הן כל כך מעצבנות אז תנסה בנים.

ואל תחזיק את זה בפנים."

(עברי לידר/ לבד)

עדכון - 10 ביוני, 18:07:

כאילו הוא קרא את הפוסט הזה בעצמו והפנים את הלקחים והרצונות שלי.

הגוף שלי עדיין כואב, ושרירים שלא הכרתי בגוף, תפוסים לי.

בלי שום ספק, אפשר לסמן את השישבת האחרון כסופשבוע של התחלות.