הבלוג של אילון

לפני שלושים שנה יצר אורי זוהר את אחד הסרטים הישראליים הטובים ביותר שאני מכיר: עיניים גדולות. הסרט המביא את סיפורו של בני פורמן, מאמן כדורסל מצליח המנהל חיי משפחה רעועים תוך בגידות בלתי פוסקות באשתו, היה לטעמי פיסגת היצירה של זוהר. "מציצים" היה אולי פופולרי יותר (וראיתי אותו פי כמה פעמים) אבל "עיניים גדולות" היה התמצות של כל מה שזוהר יצר לפניו, ומסתבר שגם התמצות של כל מה שזוהר יצר אחריו. ישנם הרבה רבדים לסרט. אני לא מכיר את זוהר אישית אבל ממה שקראתי (בעיקר "חומר טוב" של יהונתן גפן) כנראה שיש הרבה מן האורי זוהר בדמותו ה"ישראלית" של בני פורמן. העובדה שזוהר חזר בתשובה כמה שנים לאחר יצירת הסרט וש"עיניים גדולות" הוא למעשה סרטו הלפני-אחרון (וסרטו החשוב האחרון כיוון ש"הצילו את המציל" היה סה"כ קומדיה רעה שנעשתה בזמן שזוהר היה עמוק בתהליכי החזרה בתשובה) מקנה משנה תוקף לחשיבותו הרבה של הסרט. מה שהקסים אותי יותר מכל ב"עיניים גדולות" הינה העובדה שאת אשתו הנבגדת והאומללה של זוהר בסרט משחקת מי שהייתה אשתו בחים, אליה. שיתוף פעולה בין בעל ואישה על המסך הגדול עלול להיות בעייתי. שחקנים, כמי שמשקיעים מאמצים רבים "להיכנס לדמות" עלולים לחוות משברים בחיים האישיים כתוצאה מתפקידם על המסך. ושוב, ממה שקראתי ושמעתי, כנראה שהמציאות לא הייתה כ"כ רחוקה ממה שהוצג בסרט.

חזרתי היום ל"עיניים גדולות" בעקבות התכנית שנעשתה עם זוהר בערוץ 2. קטעים מן הסרט הוגשו בערבובייה בבליל השיחה בין זוהר לבנו, איתמר וכל סצינה מהסרט, כמו נועדה לחזק את טיעוניו החלשים של זוהר. אני לא מאשים אותו על שחזר בתשובה וזה לא ענייני. הוא היה חרא של בנאדם אבל אחלה קולנוען שבעולם. כמיסיונר, הוא מאוד לא מוצלח. הוא לא איבד את חדוות המשחק ויצר השתלטנות שפיעם בו בתור יוצר אבל הטקסטים שלו היו חלשים. בוא נגיד שלא הייתי בוחר בו בתור מיסיונר (אם אי-פעם הייתי נזקק לאחד שכזה).

השילוב בין אליה ואורי של אז לאישה עטוית השביס שנראתה בסרט והרב החייכן הוא מדהים. אולי זו בעצם הפרסומת הטובה ביותר לחזרה בתשובה. תראו את בני פורמן של אז ואת בני פורמן של היום. הגאולה היחידה של פורמן היא רק דרך החזרה בתשובה וההתמסרות לאמונה שיש מישהו יותר חשוב ממנו ביקום הזה. ובכל-זאת, איתמר, הבן של, ניצח בנקודות. הוא היה המום בתחילת התכנית איך זוהר ויתר על הבית ברח' הצדף ועד סופה של התכנית לא קיבלתי תשובה מספקת ואני מניח שאיתמר כמוני. בכל מקרה, זו הייתה תכנית מעניינת. אולי בגלל המימד המציצני, אולי בגלל המימד הרכילותי ואולי כי סתם נעים לראות בן ואביו מנהלים שיחה על החיים כשיש ביניהם פער כ"כ בולט של השקפות.

הערת אגב: לא נעים לי לחזור אחרי שבועיים של העדרות ולהתחיל לקטר על ההתחלה אבל יש לי תלונה קלה: במהלך התכנית, חלו בתרגום כמ שיבושים בשמה של אשתו של זוהר. בהתחלה קראו לה "אליאן" אח"כ "איליי" ואח"כ "אלי". השם שלה הוא "אליה". כך קראו לה בסרט (עיניים גדולות) וכך גם קוראים לה בחיים. אני מעריך מאוד את מי שבחר לתרגם את השיחה בין זוהר לבנו ואת הקטעים מהסרט אבל אני בז לאותו אחד שעשה עבודה כ"כ מחופלפת ומרושלת. 

כבוד הרב