הבלוג של אילון

בוקר יום שישי סגרירי ואם כבר בוקר אז שיהיה יום שישי ואם כבר בוקר אז שיהיה סגרירי.

העיקר שאפשר ללכת ברחובות שנראים נקיים במיוחד, כמו הרחובות של חולון אחרי הגשם ולהנות מאוויר צח. העיקר שאפשר ללבוש ז'קט פליז מעל חולצה עם שרוולים ארוכים ולא למות מחום בזמן ההליכה.

הלכתי לרח' קראוזה כדי להירשם לעבודה כסדרן בבחירות. פגשתי את דוד ואבינועם שלא ראיתי כבר המון זמן מאז שהם עזבו את העירייה, וכמו תמיד נוכחתי לגלות שהפנסייה - גם אם מאולצת - עושה טוב לאנשים. במדרגות פגשתי את אתי. כמה שאני אוהב את אתי. חיכיתי בתור ואתי חיכתה לי למטה. עמדנו ודיברנו קצת ואז היא הקפיצה אותי לסוקולוב. נשבענו שבהזדמנות אחרת נשתה קפה ביחד.

בוקר יום שישי סגרירי ואני כל כך אוהב את המזג אוויר הקר הזה שהתחשק לי לטייל קצת ברחובות. בלי שום תכנית. ואפילו בסוקולוב שעמוס בכל העיר כולה, עדיין היה כיף לשוטט קמעה. לנשום את האוויר הנקי ולהיות אופטימי. בלי שום סיבה טובה רק בגלל המזג אוויר.

אחד המשפטים שאני הכי אוהב ברוק העברי הוא "נזכר בשנות השמונים תמיד כשיש גשם. כאילו שהיה אז חורף כל הזמן". יהלי סובול כתב את המשפט הזה בשיר "הקונפורמיסט" של מוניקה סקס ואהבתי את המשפט (וגם את השיר) מאז הפעם הראשונה ששמעתי אותם. אם מה שאתה מחפש במוזיקה (לפחות מדי פעם) זה משפטים שיהיו הכי-נכונים-בעולם-לגבייך, למרות שכתב אותם מישהו אחר, זה בדיוק המשפט הזה. לפעמים אני מרגיש שאני אפילו יודע מה יש בזכרונות של סובול לגבי שנות השמונים כשיש גשם. זה בדיוק מה שיש אצלי, רק שאצלו זה קרה בתל-אביב.

האופטימיות הובילה אותי לסופר כדי לקנות בן אנד ג'ריז. יש משהו כיפי בלאכול גלידה בחורף ובעיקר אם זה גלידה של בן אנד ג'ריז. אחר-כך פגשתי ברחוב את אסנת ואחותה. ולמרות כל הרכביםפ שעברו ולמרות כל הרעש מסביב, האוויר נשאר נקי ויחד איתו התחושה של כפר קטן שבו אתה יכול לשוטט ולפגוש את כל מי שאתה מכיר. ובבוקר שכזה, גם הפרצופים הזרים נראים מוכרים.

הלכתי מכיכר ויצמן על שד' קוגל וחמקתי מהרעש לכיוון רח' הגליל. בדרך כלל, רח' חמוד למראה עם בתי רכבת וחצרות משופצות. במזג אוויר הזה מדובר ברח' מקסים עם בתי רכבת וחצרות משופצות. המשכתי לרח' השומרון ומשם לגן הציבורי הגדול ובמדרגות האדומות לכיוון הרחוב שלי. ממש "הבלוג של אילון" בארץ הפלאות.

מי שמכיר את חולון ודאי משתומם, "מה יש לו ??? סה"כ הליכה ברחובות..." ובתכלס זה נכון, סך הכול הליכה ברחובות.

אבל הרחובות של חולון אחרי הגשם, בשבילי הם משהו מיוחד. אלוהים יודע למה. ואולי זה מאוד שטחי להתרגש מהמזג אוויר, אבל זה בסדר, מותר להיות שטחי לפעמים. ואפילו לי, מותר לפעמים להיות כמעט אופטימי.

שבת שלום.