הבלוג של אילון

"הולך חזק" הוא מסוג הפארודיות שהיו להן את כל הסיכויים להיות אידיוטיות לחלוטין.

אני מניח שצופה שאינו בקיא בסרטים על כוכבי רוק (מסוג הסרטים שנעשו על ג'ים מוריסון או ג'וני קאש) או צופה שלא מכיר את ההסיטוריה של הרוקנרול עלול לאבד עניין מהר מאוד. מי שראה את הסרט שנעשה בשנות השבעים על באדי הולי, או ביוגרפיות אחרות על כוכבי רוק (דילן, ברייאן ווילסון וכו') יכול להנות בטירוף. אגב, מי שלא סובל את ג'ון סי ריילי או שאין לו מספיק טולרנטיות לאידיוטיזם שלו (תחשבו על וויל פרל רק טיפה פחות מצחיק).

"הולך חזק" מביא את סיפורו הפיקטיבי של דיואי קוקס שנולד באלבמה. הפתיחה של הסרט בנויה כמעט אחד לאחד על "הולך בדרכי" של ג'וני קאש, אבל ההמשך עתיר התייחסויות לסרטים אחרים והופעות אורח מגניבות (תחשבו על ג'ק בלאק, פול ראד, ג'סטין לונג וג'ייסון שוורצמן כפול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו בהתאמה, ותבינו בערך למה אני מתכוון). הפארודיות על הביצ' בויז, על דילן, על ריי צ'ארלס וכמעט על כל כוכב רוק שזכה לראות ביוגרפיה קולנועית שנעשתה עליו (למעט החריג של ריי צ'ארלס שלא זכה לראות כלום) משלבות בתוכן תחכום, אירוניה דקה ובעיקר אידיוטיזם צרוף של ריילי בתפקידו של דיואי קוקס.

אני באופן אישי מאוד אהבתי את הסרט, אבל אני אחמיא לעצמי ואגיד שרוב הסרטים שלהם "הולך חזק" לועג (באהבה רבה) וכל אגדות הרוק/בלוז/סול שמופיעות בו או שיש התייחסות לסיפור חייהן, מוכרות לי גם ולכן היה לי קל מאוד להתחבר אליו. אני גם טולרנטי לריילי (כך מסתבר).