ראיתי את זה אצל טליק שבעצמו גזל את זה ממישהי אחרת, ובקיצור, הנה חמשת הסנטים שלי:
מה הספר האהוב עלייך?
אני לא יכול להפריד בין הספר עצמו לחווית הקריאה. במובן הזה, נראה לי שהספר הכי אהוב הוא "עמודי תבל" של קן פולט שקראתי לראשונה לפני כמעט 15 שנה. אפשר להוסיף לרשימה את "עשרה כושים קטנים" של אגטה כריסטי שקראתי בנשימה עצורה כשהייתי בן 15 ומהתקופה האחרונה, דווקא "אשתו של הנוסע בזמן" שקראתי בביקור האחרון שלי אצל אחי. כל זה בעצם פתיח לכך שהספר הכי אהוב הוא כנראה "מר ורטיגו" של פול אוסטר.
איזה ספר מונח כרגע ליד המיטה שלך?
מתחת לכרית הנוספת (והמיותמת....) מונחים כמה ספרים: "אנגליה חולמת, הביטלס אנגליה ושנות השישים" של עודד היילברונר, "הג'ינג'י עם המפתחות" של אפרים קישון ו - "Wacky laws, weird decisions & strange statutes" שקניתי לי בביקור האחרון בארה"ב. שלושתם ספרי עיון שמבדרים אותי במהלך קריאת הספר שאני באמת קורא: "נער החידות ממומביי".
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
כשהיינו בני 14-15, משה הררי השיג ספרי סקס ופיזר אותם בין החבר'ה. מאז ועד היום חלפו הרבה סרטים בנהר הפורנו, ובכל זאת הספרים האלו הם מהמחרמנים שקראתי. קראתי את "אורי" פעם נוספת בגיל 21-22 ונהניתי ממנו שוב. קצת מבוגר מדי בשביל זה, לא ככה ?
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
לצערי, הרשימה ארוכה מנושא: "זן ואמנות אחזקת האופנוע", "1984", "החטא ועונשו" או "אנה קרנינה" (אני כבר לא זוכר, מה היה קריאת חובה בתיכון ???) ויש עוד מיליון ואחת ספרים שבמהלך חיי אנשים אמרו לי שאני חייב לקרוא ולא קראתי.
איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?
נראה לי ש "עלילות חסמבה בגבול הצפוני" (מס' 16) או שאולי "חבורה שכזאת" אבל אלו רק שניים מני רבים. "עשרה כושים קטנים" שכבר הזכרתי צימרר אותי במשך ערב בלתי נשכח והיו עוד עשרות ספרים שליוו אותי בילדותי.
איזה ציטוט הכי נחקק בך?
"אל תקול פול פיל תוחוט תא עודול" זה מאחד החסמבות. עובדה שאני זוכר אותו עד היום......
עם איזו דמות בדיונית היית מתחלפת ל-24 שעות?
עם אורי מהספר "אורי" או עם הילד מ"למעלה על המגדל". פשוט מפני שיש לי אהבה אדירה לנוסטלגיה ומעניין אותי לראות איך נראתה המדינה לפני שהגעתי. הרבה לפני שהגעתי.
ולשנה?
עם צ'יפופו. הוא ביקר בהרבה מקומות בעולם.
מי האדם שהכי השפיע על הרגלי קריאה שלך?
כמובן שאחי היחידי, ולצידו, זיו. את רוב הדברים שאני מכיר, הכיר לי אחי היחידי ובעקבותיו התחלתי עם החמישייה/השביעייה הסודית, עם חסמבה, עם חבורה שכזאת ועם עוד מיליון ואחת דברים. זיו הכיר לי את פול אוסטר ושכנע אותי ש"מר ורטיגו" הוא אחד הספרים הטובים ביותר באי פעם. בחלוף השנים, אני נשארתי עם "בפר האשליות" זיו התקדם לסטיבן קינג/מייקל קריצ'טון.
מה המקום הכי מוזר שקראת בו?
אני מרובע מכדי להיות בסיטואציות מוזרות, ובכל זאת, אם אני חייב: לקראת סיום השירות שלי בשלישות שמרתי שלישית נשקייה. כל מי שהיה בשלישות יודע כמה מבאסת השמירה הזו. אתה נורא לבד והזמן עובר נורא לאט. באותו לילה הגעתי לשמירה עם קופסה של מרלבורו לייטס, בקבוק דייאט קולה, נשק וספר של רם אורן. ישבתי לאורך כל השמירה לאור הפנס שליד הנשקייה וקראתי את "אות קין". היה ממש כיף. הייתי חייל וזה היה לגיטימי לגמרי לקרוא רם אורן. לא הורדתי את העיניים מהספר. רק כשהדלקתי סיגריה או שתיתי מהדייאט קולה. היה נפלא.
הצהרה לסיום...
זה אמנם לא הופיע בשאלון המקורי, אבל בא לי להצהיר הצהרות (זה מתחבר לפוסט שרציתי לכתוב על ספרות בלש): מאז ומתמיד הייתי קורא נלהב ואדוק של ספרות בלשית. אם בתור ילד זה היה חסמב"ה והחמישיות והשביעיות ודני-דין, בתור מתבגר זה היה אגטה כריסטי ועכשיו זה הרלן קובן, דן בראון, ג'וזף פיינדר ולפעמים איזה גרישם. אני מאוד אוהב את הסגנון הזה ומבחינתי מספיקה המילה "רצח" כדי לגרום לי לקרוא.
אני יודע שזה נחשב לז'אנר נחות יותר, אבל אף פעם לא קראתי כדי להרשים אף אחד אלא בעיקר כדי להנות מהקריאה.
אי לכך (ובאותה מטבע) אני גאה להצהיר שקראתי רק הארי פוטר אחד (שעמום טילים !!!), שלא קראתי את טולקין, אסימוב וכל שאר המד"ב וגם את סטיבן קינג לא קראתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
