הבלוג של אילון

כשנורית גילתה באמצע יום עבודה שגנבו לה 4,000 ש"ח מהארנק, היא נעמדה במסדרון והתחילה לבכות. גבוהה, רזה ובהירה והתחילה לבכות. רוב הבנות נאספו סביבה והתחילו לצקצק. ממש ככה, לצקצק. חלקן היו באווירת "אוי יוי יוי" וחלקן צקצקו. ככה זה, אנשים לא יודעים להתמודד טוב עם אסונות. ונורית עמדה שם גבוהה מכולן ובכתה. לא מיררה בבכי אבל דָמעה ככה טוב טוב. אני בהחלט יכול להבין אותה. יש משהו מאוד מפחיד בזה שבאמצע יום עבודה, מישהו מרשה לעצמו להיכנס למשרד שלך, לפרוץ את המנעול של הארון, להוציא ממנו את התיק ולגנוב 4,000 ש"ח מהארנק. ואני לא מדבר על האובדן של הכסף. אז אולי זה לא תקף להיחשב כאסונות של ממש, אבל זה בהחלט מתסכל ובעייתי ובעיקר פוגע לך בכיס ב - 4,000 ש"ח, שזה לא מעט.

אנשים לא יודעים להתמודד טוב עם אסונות ויכולתי לראות את זה מהתגובות. לצקצק זה דבר אחד, אבל להתחיל להגיד דברים כמו "העיקר הבריאות" או משהו בסגנון הזה, זה כבר ממש גובל בחוסר רגישות. מה הקשר לבריאות ? ברוך השם, ככל שאני יודע נורית בריאה. שומרת על עצמה, רזה ולא מעשנת, מחייכת ונראית כמי שישנה טוב בלילה, אבל כרגע היא בחסרון כיס של 4,000 ש"ח שמישהו או מישהי בשיא חוצפתו הרשה לעצמו לקחת מהארנק שלה במהלך יום עבודה. ואיך זה בדיוק אמור לנחם אותה ? האם אמירה מסוג "הכי חשוב זה הבריאות" אמורה להשכיח ממנה את ה-4,000 ש"ח שאין לה. את זה שאין לה איך לשלם למטפלת של אימא שלה ?

וכולן עמדו סביבה וכמו כל התאספות במסדרון לאט לאט התחילה להתגבר כמות האנשים ולאט לאט הראשונות שעמדו מסביבה כבר הפכו לפרשניות לענייני הגניבה וידעו לספר כמה נגנב ואיך, אם הארון היה נעול או לא, למה בכלל היא הסתובבה עם 4,000 ש"ח בארנק וגם ידעו להגיד "העיקר הבריאות". אף אחת לא דיברה על זה ש 4,000 ש"ח זה כמעט הנטו החודשי או חציו. לא מדברים על נטו במקרים כאלה, מתרכזים בבריאות, ומזה, כנראה שיש לנורית בשפע.

כשנורית גילתה באמצע יום עבודה שגנבו לה 4,000 ש"ח מהארנק, היא נעמדה במסדרון והתחילה לבכות. כולם התאספו סביבה ולא נתנו לה אוויר. רק אני חיכיתי לאחר כך, והבאתי לה מהמגירה שלי 2 שוקולדים במילוי סוכריות עם חמאת בוטנים.  והיא אפילו לא אמרה לי תודה. רק הביטה בי בוכיה. העיקר הבריאות.