הבלוג של אילון

נפתח בוידוי: אני לא אוהב את תום אבני. אף-פעם לא אהבתי אותו. אף-פעם לא הוקסמתי מהכשרון שלו. אני לא אוהב ילדי פלא ואני עוד יותר לא אוהב אותם כשהם מתבגרים וממשיכים לנדנד. חוצמזה, הוא היה החבר של אגם רודברג (שהיא לטעמי ילדה יפיפיה) כך שיש לי את כל הסיבות שבעולם שלא לאהוב אותו. ואני אכן, כפי שציינתי לא אוהב אותו. ולמה כל הפתיחה הזו חשובה ?

היום פורסם ב-NRG שאבני מבקש לדחות שוב את הגיוס שלו לצה"ל והפעם בתואנה של הרטבת לילה. כהרגלם, בחרו ב-NRG לדבוק בקו המרושע והצהוב שמאפיין אותם מאז שהם עלו לאוויר ולא להישאר נאמנים לעובדות ולצנעת הפרט. אני לא מעודד את תופעת הסלבריטאים שלא מתגייסים לצבא. אני מבין שלכל אחד ואחת מהם, הגיוס לצבא הוא פגיעה, לעתים אנושה, בקריירה. אני מבין את כל זה, אבל ישנם אנשים שבאים ממשפחות הרוסות או קשות-יום או סתם מתקשות ובשבילם הגיוס לצבא הוא טראומטי הרבה יותר ובכל-זאת הם מתגייסים. הם מתגייסים כי כולם מתגייסים וכי עד שיחליטו אחרת זו חובה (ואף זכות) של כל מי שמגיע לגיל 18. עד כאן הכול טוב ויפה. אבני צריך להתגייס כמו כל בן-תמותה-ישראלי אחר שמגיע לגיל הזה. אבל...במקום לתקוף את אבני עניינית, מעדיפים ב-NRG להתייחס למידע רפואי שאמור להיות חסוי (וצריך לבדוק איך הוא הגיע לידיהם של אנשי NRG) ולפרסם עובדות שאינן נכונות. אבני לא או-טו-טו בן 20. בדיקה קצרה באינטרנט (בדיוק כפי שאני עשיתי) הייתה מגלה שאבני, יליד אפריל 86', יהיה בן עשרים רק בעוד שנה וחצי. אמנם או-טו-טו אבל עוד הרבה או-טו-טו-אים. וכך, אייטם שבו מפורסמות עובדות רפואיות שאמורות להישאר חסויות ועובדות שאינן נכונות, מפאר את העמוד הראשי של דף הרכילות של NRG. במקום להתרכז בעיקר ולפתח דיון שווה בהחלט (ספורטאים וסלבריטאים שמעדיפים את הנוחות שבאזרחות) NRG מתרכזים בחסוי ובשגוי. לא בפעם הראשונה, אגב.