הבלוג של אילון

ביחס לעובדה שאני כותב פה כבר שש שנים, אני לא משתמש בבלוג מספיק כדי לקטר על חיי הרווקות. אני אפילו לא משתמש בחיים מספיק כדי לקטר על הרווקות. האמת היא שקצת לא נעים. הרבה אנשים שמכירים אותי קוראים את הבלוג הזה ולכל אחד ואחת מהם שמורה הזכות להגיד לי "אתה לא עושה מספיק" ולהיות צודק. אני באמת לא עושה מספיק. יהיו שיגידו שזה בגלל שאני מאוד מאוד עצלן ויהיו שיגידו שזה בגלל שזה לא חשוב לי מספיק. דוּדי חברי הטוב, למשל, אומר את שניהם.

בכל מקרה, אתמול היה לי דייט. פעם שנייה מאז ערב הסילבסטר שיש לי דייט (הפעם שהפרידה בין הסילבסטר לאתמול הייתה לפני חודשיים, נסעתי עד נתניה, פאקינג נתניה, למרות שמראש לא חשבתי שיצא מזה משהו. ואכן, לא יצא!)

בתקופה האחרונה סבלתי מחוסר מזל טראגי בתחום. שתי בחורות מבטיחות ביותר, שהמספרים שלהן ניתנו לי בהפרש של יום, לא ענו לטלפון. פשוט ככה. כל אחת מהן וסיבותיה עימה, ובכל זאת, משני מספרים מבטיחים נשארתי לגמרי בבית. התבדחתי ואמרתי שברוב המקרים, בחורות צריכות לפגוש אותי או לפחות לדבר איתי כדי להחליט שהן לא רוצות אותי. במקרה הזה אפילו לזה לא זכיתי. איך שלא יהיה, עברתי תקופה מספיק קשה כדי שאפילו אימא שלי שכמהה לראות אותי מתחת לחופה כמו שהיא כמהה לחיות תנדנד לי קצת פחות. זה לא שהיא לא נדנדה בכלל, אבל היו לנו דברים יותר חשובים להישבר מהם מאשר מחיי האהבה שלי.

בכל מקרה, אתמול היה לי דייט. ונהנתי מאוד. ובניגוד לכל הציפיות זוגתי לאירוע התגלתה כבחורה יפה מאוד, מקסימה, אינטיליגנטית, מתוקה להפליא, קשובה, מבדרת, חכמה ונוחה לצחוק. ישבנו ודיברנו במשך 4 שעות וכמעט שלא הרגשנו איך שהזמן עבר. ביליתי חצי שעה בלנחש איזה קעקוע יש לה באחורה של הכתף. אחר כך הסתבר שאם הייתי טיפה יותר מקשיב, הייתי מבין שמדובר בברבור. לבחורה יש פֶטיש של ברבורים. זה בסדר, מותר לה.

יש לי היסטוריה ארוכה של בחורות שהקסמתי והקסימו אותי בטלפון (עוד בימים שהן היו טורחות לענות לי). אני יודע שהדבר הגרוע ביותר לעשות לפני בליינד דייט הוא ליצור מערכת יחסים טלפונית עמוקה מדי עם קורבן הדייט, ובכל זאת, אני לא יכול לעמוד בפיתוי. תמיד אני חושב שאם אני אקסים אותה בטלפון, יהיה לי יותר קל לכבוש אותה בדייט עצמו. זה שטויות (כנראה) ובכל זאת, I can't help myself. בכל פעם מחדש, אני "שובה" את הקורבן טלפונית, מייצר ציפיות אצלי ובצד השני, ומתאכזב או מאכזב או שלעיתים נדירות, זה עובד ויוצא מזה משהו טוב.

מבחינתי, הפגישה של אתמול ענתה על אותם מקרים נדירות. אולי זה היה היופי הבלתי-צפוי-לחלוטין שלה שהביא אותי לנהוג בכנות שאינה אופיינית למאורע מסוג זה. אולי האווירה הנעימה ואולי העובדה שערב לפני, ישבתי בדיוק באותו מקום עם ידידה טובה ושוחחנו במשך 3 שעות. הייתי מאומן ללא ספק.

דיברנו על דייטים גרועים מהעבר. משום מה אני נהנה לשמוע סיפורי אסונות של אחרים. היא סיפרה לי על כמה משלה (טובים הרבה יותר משלי) ואני, שסיפורי הדייטים הגרועים שלי מסתכמים בדייט אחד שהיה כנראה הדייט המשעמם ביותר בהיסטוריה של האנושות ועוד אחד עם אולטרה שמאלנית שהייתה גם אקסטרה מכוערת ושאיתה הסתובבתי בלי יעד מסוים ביפו נגררתי בלי לחשוב לסיפורי האכזבות שיש לי. אחת כזו הייתה לי לפני שנה (ואפילו כתבתי עליה ממש פה).

הפואנטה של אותו דייט הייתה שלמחרת צלצלה אליי הגמדת השפלה ההיא ואמרה שהיא לא הרגישה פרפרים. הדעות חלוקות האם בגיל 33 מישהי צריכה להרגיש פרפרים כדי להמשיך, אבל ניחא. מה שהיה היה. בכל מקרה, הסיפור הזה מאוד שיעשע את זוגתי דאתמול.

כל כך שיעשע עד שהיום, כששוחחנו בטלפון היא אמרה לי "אני צריכה להגיד לך משהו" (הפתיחה הגרועה בהיסטוריה של היחסים), השתהתה ואז אמרה לי שהיה לה ממש נחמד, אבל היא לא הרגישה ברבורים. 

זה לא שלא צפיתי את זה כיוון שהרגשתי שמדובר במישהי שהיא out of my league ובכל זאת, אני מודה, צריבה קטנה/גדולה של אכזבה. ניסיתי לצאת מזה ואמרתי משפט מתוחכם מזן "חבל שנתת לי לשלם על הקפה" (זה היה בטון של בדיחה, זה בסדר) ורק אז הסתבר לי שהיא צחקה. היא חיכתה כבר מהדייט עצמו רק כדי להגיד לי את זה. יש לה הומור. ואני מניח שמסוג הקטעים של "היית צריך להיות שם" אבל תאמינו לי שזה היה מצחיק.

אם הייתי בן אדם עם יותר בטחון עצמי ואם שורה של דייטים כושלים לא היו מפוררים לי את האמון שיש לי באינטואיציות, הייתי צריך להבין את זה מהתחלה. 

העיקר שכנראה ניפגש עוד פעם. פייר, ממש ממש בא לי.

אתמול לקראת הדייט אמרתי לאיש או שניים בקרבתי שבא לי משהו טוב. פשוט בא לי שיבוא משהו טוב. התכוונתי יותר לאהבה טובה שתמלא את הלב (שבואו נודה, סבל קצת בחודשים האחרונים). המכסה לסיר שהנני וכל שאר הדימויים המתבקשים.

והנה, יש מי שמקשיב. אני לא יודע אם יצא מזה משהו (האמת, אני מאוד מקווה). אני לא יודע אם היום היא ענתה לי רק בשביל הבדיחה של הברבור (אני מקווה שלא). איך שלא יהיה, לפעמים יש מי שמקשיב. אתמול בא משהו טוב. אחושילינג טוב. שלא ייגמר לעולם.