במדף הספרים הפגומים בצומת ספרים סניף שפיים מצאתי את "עור התוף של קרדיף" של דני סנדרסון. הספר הוצע במחיר מפתה של 30 ₪ ואני, שיחסיי עם סנדרסון ידעו עליות ומורדות, לא חסכתי וקניתי אותו. מקום מעניין, מדף הספרים הפגומים בצומת ספרים סניף שפיים, בערבוביה לא מחייבת מונחים ספרים שחלקם מעוותים ולא ראויים וחלקם בעלי פגמים מזעריים. אין סדר מחייב ואין שיטה ואם יש, כנראה שנבצר ממני להבינם.
בכל מקרה, זה אחד המדפים החביבים עליי בעולם כולו. בעבר, כשצומת ספרים עוד הייתה בתחילת דרכה, כל החנות נדמתה לי כמדף ספרים פגומים אחד גדול. הסניף בצומת וולפסון היה כולו ערימות ערימות של ספרים ולצד קן פולט בזיל הזול, יכולת למצוא את מדריך ה-NBA של רונן דורפן/עופר שלח לשנת 1995 שיכל לעניין גם אם השנה כבר הייתה 1997.
אלא שעם השנים צומת ספרים התרחבה ומאותה רשת שמכרה ספרים לפי המשקל, נשאר רק זיכרון עמום ומדף הספרים הפגומים בצומת ספרים סניף שפיים.
"עור התוף של קרדיף" מהיותו ספר של סיפורים קצרים מצא את דרכו במהרה לשירותים (לתשומת לב כל אלו שמתעתדים לשאול אותו). יש לי את מלוא הכבוד לסנדרסון, אבל ספר של סיפורים קצרים מתאים בדיוק לגיחות הפצצה קצרות בנוחיות ולא לקריאה אינטנסיבית במיטה או על הספה.
סנדרסון מצטיין בסיפורים אישיים נחמדים, אנקדוטות מחייו שספק אם היו מעניינות אותי אלמלא היה מדובר באמן ברמתו או לפחות במישהו שמוכר לי עד כדי כך. ובכל זאת, אני מכיר אותו. הוא מלווה את חיי כל כך הרבה שנים כך שאני מרגיש קשור אליו פחות או יותר.
אחד הסיפורים שנגעו לליבי במיוחד קשור להקלטת "אינספקטור פיקח" ע"י כוורת.
סנדרסון מספר על ויכוח שניטש בינו לבין אלון אולארצ'יק לגבי שני תווים בשיר. הויכוח הזה טרד את מנוחתו וכמעט שפילג בין חברי הלהקה. בסופו של דבר חברי הלהקה הצביעו וסנדרסון ניצח בהצבעה, אבל אולארצ'יק (שקיבל את ההכרעה) סירב לנגן את השיר מטעמים מצפוניים (ושוב, הכול בגלל שני תווים).
בהקלטה, אפרים שמיר החליף את אולארצ'יק על הבס ובהופעות, כשהיה מגיע השיר, אולארצ'יק היה מניח את הגיטרה ושמיר היה מחליף אותו.
האמת, סיפור קטנטן וחמוד על שיר קטנטן וחמוד. לא משהו מיוחד. אלמלא אהבתי כל כך את הלהקה המדוברת ואת השיר המדובר, לא הייתי מייחס לזה חשיבות. יכול להיות שהתחברתי לסיפור בגלל שמעניינת אותי מאוד דינמיקה של להקה, ובעיקר להקה שהייתה על סף פירוק (כפי שכוורת הייתה בתקופה המדוברת) ואולי זה סתם נגע לי ללב.
בכל מקרה, הסיפור על אולארצ'יק, סרבן הנגינה המצפוני ועל "אינספקטור פיקח" הוא רק אחד מכמה וכמה סיפורים על חייו של סנדרסון. מי שמתחבר לאיש ולסגנון הכתיבה של סיפורים קצרים וביוגרפיים יכול בהחלט להנות מהספרון הזה.
הנה עוד אחת מהמציאות שאפשר לדגום במדף הפגומים בצומת ספרים סניף שפיים.