הבלוג של אילון
"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל) |
| 12/2004
תחילת הסוף
להפסד של ליברפול בדרבי של המרזיסייד (1-0, קארסלי, דקה 67) היום עלולת להיות השפעות ממאירות יותר מהתחושה הבלתי-נעימה של הפסד במשחק בעל יוקרה רבה כ"כ. לעניות דעתי, ההפסד הזה עלול להיות תחילת הסוף של נסיונות השיקום של ליברפול. לא פחות. מדובר אמנם בתגובת שרשרת פסימית למדי אותה אני חוזה לליברפול, אבל יש הגיון במחשבה המעציבה הזו: אברטון, היריבה המושבעת, נמצאת כרגע במקום השני בטבלה והיא רחוקה 12 נקודות מליברפול כשלאדומים יש משחק חסר (נגד פורטסמות'). מדי שנה מעפילות ארבע קבוצות מהפרמייר ליג למשחקי ליגת האלופות. בשנים האחרונות, מקומן של מנצ'סטר יונייטד וארסנל בין הארבע היה מובטח. השנה ניתן להוסיף להן את צ'לסי שקשה לראות מי יוכל לעצור אותה בדרך אל התואר. מנצ'סטר יונייטד שפתחה את העונה בצליעה, מתאוששת בשבועות האחרונים, וסביר להניח שהיא תחזור לעצמה טוטאלית ואולי אפילו תתחרה עם ארסנל וצ'לסי על האליפות, מה שמותיר מקום אחד בלבד לאחת מהקבוצות האחרות בפרמייר ליג. על המקום הזה מתחרות כרגע: אברטון, מידלסברו, אסטון-וילה וליברפול. בנסיבות מסויימות גם צ'רלטון, טוטנהאם, מנצ'סטר סיטי, בולטון, פורטסמות' ובעיקר, ניוקאסל יכולות להתמודד על הכרטיס הרביעי. כלומר, חצי מקבוצות הליגה האנגלית עשויות למצוא את עצמן במאבק על הכרטיס האחרון לצ'מפיונס ליג. מיותר לציין שהופעה בצ'מפיונס ליג, מעבר ליוקרה ולאפיל שהיא מספקת, גם שווה הרבה מאוד כסף. לכל אחת מתשע הקבוצות שאינן ליברפול (להוציא אולי את ניוקאסל) ההופעה הזו רק יכולה לתרום. לליברפול, היעדר ההופעה עלול רק להזיק. קודם כל במובן הכספי. בלי כסף, יהיה קשה מאוד לליברפול (שבין כה מנוהלת בפזרנות ובחוסר יעילות) לרדוף אחרי השילוש הקדוש בראש הטבלה. מעבר לעניין הכסף יש את גורם המשיכה. השחקנים הטובים ביבשת יעדיפו לשחק במועדונים שמופיעים בליגת האלופות ולא במועדון שבקושי מצליח להשתחל ל-32 המאושרות או שלא משתחל לשם בכלל, וכך, ליברפול תישאר, כמו בעונות האחרונות, עם שחקני הדרג השני (בניון, ברבטוב וכיו"ב). הבעיה האחרונה (והאקוטית ביותר לטעמי) היא סטיבן ג'רארד. לינוקא יש ביקוש גדול ברחבי היבשת וכבר העונה נתקלה ליברפול בקשיים גדולים בחידוש חוזהו. ג'רארד אמנם אוהב את ליברפול וחש אליה שייכות אבל הוא יודע טוב מאוד שהוא יכול להיות שותף להישגי ענק עם אריות היבשת ולא חייב להסתפק בהישגים מיד שנייה כפי שליברפול משיגה מדי פעם. ג'רארד כבר הודיע שהוא יעזוב את הקבוצה אם פניה לא יהיו לאליפויות והישגים באירופה או לפחות שותפות למאבק והנה מגיע הדרבי של המרזיסייד ומנציח מכה ניחתת על ראשה של ליברפול ועל ראשו של ג'רארד. אני מתקשה לראות מצב שבו ליברפול תצליח להחזיק את ג'רארד אצלה. ולא מן הנמנע שכבר בחלון ההעברות הקרוב ג'רארד ימצא את עצמו משחק-על-אמת ולא בליברפול. את ג'רארד הקשר ליברפול עוד אולי תצליח להחליף (הגם שכל תחליף לא יהיה טוב כמו הדבר האמיתי) אבל את ג'רארד המנהיג ובן הבית יהיה בלתי אפשרי להחליף. קשה לדבר על בני-בית בכדורגל הציני והקפיטליסטי של ימינו אנו ובכ"ז טרי בצ'לסי, האחים נוויל/סקולס/גיגס במנצ'סטר ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, מוכיחות שמעבר להזדהות הקהל יש ערך מוסף שלא תמיד ניתן להסבירו במי שגדל באגודה. אני מקווה מאוד בשביל ליברפול שלי שתצליח להתעשת ולתפקד יפה בגביע, בצ'מפיונס ליג ובמעט שנשאר. יהיה חבל מאוד לאבד את אוואן וג'רארד בשנה אחת ועוד לטובת תחליפים קלושים מרחבי היבשת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
