לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אילון


"אין כמו עכשיו בשביל לדעת כמה פעם היה טוב" (חבר של עידן עמיאל)

כינוי: 

בן: 48

ICQ: 399273987 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010

אהבה וסבלנות


What the world needs now is love, sweet love היה פעם שיר כזה של ברט באכרך. מה שהעולם זקוק לו זאת אהבה. ולא סתם אהבה, אהבה מתוקה. לא All you  need is love שדיבר יותר על המישור האישי אלא העולם כולו, המישור הגלובלי. ובאמת, מה שהעולם צריך זה אהבה. אהבה וסבלנות. זה מה שאני חושב לעצמי מדי פעם. אהבה וסבלנות, ואולי גם חמלה ואורך רוח וגדלות נפש.

זה מה שהעולם צריך. כי כנראה שאיבדנו את זה איפשהו בדרך. וכשאני מדבר על העולם כולו אני בעצם מדבר על ישראל. על המקום שבו אני חי. כי מה שאנחנו צריכים זה אהבה וסבלנות, אבל גםחמלה.
אני מזכיר את זה לעצמי על בסיס יומי. כשאני בעבודה, כשאני מתעצבן פה ושם, כשאני מסתובב בשכונה שלי ומחפש חנייה ואני יכול להרגיש את זה הכי טוב בערב שבת.

ערב שבת זה הזמן הכי טוב להסתובב בשכונה, גם אם אתה מחפש חנייה וגם אם אתה מחפש מה לעשות. אין כמו ערב שבת. אווירה של קדושה ובעיקר שקט. אפילו הרעש שקט יותר בערב שבת. הציוץ של הציפורים על עצי הפיקוס נעים יותר, הרכבים שקטים יותר וצופרים פחות ורחוב חנקין שבדרך כלל רועש ורוגש ולא נותן מנוחה, מתמסר בהנאה לשבת שבפתח.

ראיתי אותם הולכים ברחוב. בידיים שלובות. אב ובנו. שניהם חובשי כיפה, אבל לא מקצועיים. שניים כאלה ששמים את הכיפה רק לקראת שבת. רק כשהולכים לבית-כֶנֶסֶת. זה היה כל כך מקסים. בדרך כלל כשאתה רואה בני נוער בגיל הזה עם ההורים זה בהקשרים שליליים. חמוצי פנים, זועפים, נגררים אחריהם בחוסר סבלנות ובהקשבה מינימלית. נראים כמי שמעדיפים להשליך את עצמם מצוק גבוה במיוחד ולא להיתפס בסיטואציה שבה הם הולכים ברחוב עם ההורים. אין, אין, העולם צריך סבלנות אני אומר לעצמי. אהבה וסבלנות ושלווה. שלווה שרק שבת בערב יכולה להביא.

זה היה כל כך מתוק. כמעט מרתק. האב דיבר והבן שתה את דבריו בהערצה. ממש. יכולת לראות איך הוא נפעם מכל מילה שאבא שלו אומר. מהנהן בהסכמה ומחכים משנייה לשנייה. התרגשתי לעצמי במכונית. למשך הזמן שראיתי את שניהם הפסקתי לחפש חנייה. פשוט הסתכלתי והערצתי את הרגע. יכולתי להרגיש שהמבט שלי פולש לאינטימיות של אב ובנו. אינטימיות שרק שבת בערב יכולה להביא בין אב לבנו. אינטימיות שמאוד לא אופיינית למה שרח' חנקין יכול לייצר עצמו במהלך השבוע. אינטימיות של ערב שבת. אינטימיות שמצדיקה את זה שכל מה שהעולם זקוק לו הוא אהבה וסבלנות. זה מה שאני אומר לעצמי. אהבה וסבלנות.

לפעמים סיטואציה קטנטנה שאליה אתה נחשף יכולה להצדיק את מה שחשבת כל הזמן. העולם צריך אהבה וסבלנות ובזה הצלחתי להיזכר מתוך מבט קצרצר על אב ובנו.

 

אפילו שהם היו תימנים.

הכל ברוח טובה, כן ? כמה מחבריי הטובים ביותר טוענים שהם תימנים.

 

נכתב על ידי , 20/2/2010 14:51  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנה ג.מ. ב-23/3/2010 20:21



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)