הבלוג של אילון

היו לי הרבה רגעים קטנים גדולים שרציתי לחלוק, אבל עכשיו, כשקמתי (משום מה) ב - 5:45 ולא הצלחתי לחזור לישון, הרגע שהכי חשוב לי לחלוק הוא הכניסה לסולו ב"יש זמן" של תיסלם. בכלל, אם הייתה סיבה טובה לאיחוד הנוכחי שלהם, הרי שזו הסיבה. כל הירידות על יושי שדה שהיה צריך לסגור מרפסת וכו', לא שוות את מה שקורה 2:28 לתוך "יש זמן", ההצדקה הטובה ביותר לאיחוד הנוכחי של הלהקה. הכניסה לסולו של יזהר, עד כמה שהיא נדושה ו-slash-ית, היא אחת הטובות ששמעתי בשנים האחרונות. זה אחד הרגעים בהם אפשר להיזכר שפעם, תיסלם הייתה להקה שממש ממש נתנה בראש. יזהר נותן סולו עם משיכות מיתרים קרוב לקצה הצוואר של הגיטרה, צוף מקפיץ מעט ואם מתאמצים זה נשמע פאנקי ומסעיר.

קודמות לסולו הזה 17 שניות של ברייק עם הרמוניות של הלהקה. אולי בהחלטה מודעת ואולי מתוך עצלות, תיסלם לא התאמצו לבנות הרמוניות מדויקות (וחבל, יושי שדה הוא אחד מנותני ההרמוניות הטובים שיש בארץ). ומתוך זה שהלהקה לא התאמצה בתחום ההרמוניות קיבלנו מין ברייק עם קולות רקע צעקניים ולא מדויקים (נדמה לי שזה יזהר אשדות ויושי שדה) שנשמעים מחופפים. כנראה שזה כל הקסם כי בסופו של דבר זה עובד, בעיקר כששומעים את הנאקה של הגיטרה של יזהר. רק בשביל הרגעים האלה שווה להתאחד (או לסבול מנדודי שינה).