הבלוג של אילון

• אפשר להתווכח על מידת הנחיצות של איל ברקוביץ' לנבחרת ישראל ועל ההגדרה של קופמן לברקוביץ', "סרטן בחדר ההלבשה" אבל דבר אחד אי-אפשר לשלול מברקוביץ': הוא אחד מגדולי השחקנים שהיו לנו אי-פעם ולטעמי, הוא גדול השחקנים בדורנו. למרות שהוא סבל לאורך השנים מיחסי ציבור שליליים (שנבעו בעיקר מהפה הגדול שלו ומהתחרות הסמוייה בינו לבין יקיר הציבור, חיים רביבו) האהבה שלו לנבחרת והנחישות שלו במשחקים תמיד הוכיחה את עצמה. ברקוביץ' בנבחרת היה שילוב קלאסי של שחקן טכני מאין כמותו, פנטזיסט ומבשל בחסד עליון ומאידך שחקן נשמה ולוחם אמיתי. הוא לקח ללב והתאמץ יותר מכל אחד אחר בנבחרת (בניגוד לחבר רביבו אבל זה כבר סיפור אחר). לטעמי יש מקום לשחקן ברמתו של ברקוביץ' בנבחרת ישראל. שגיא כהן טוען שכשברקוביץ' נמצא, הנבחרת נוטה לפתח בו תלות. הטענה הזו נכונה. אין ספק ששחקן כמו ברקוביץ' הוא יעיל כשהכדור נמצא אצלו ברגל והחברה מחפשים אותו תמיד. עד כאן הכל טוב ויפה. והנה גרנט הגדול פותר את הבעיה ע"י העברת התלות לבניון. לא יעזור כלום. נבחרת ישראל היא כיום יוסי בניון. יום רע שלו והנבחרת לא מתרוממת ולא מצליחה לעשות כלום. אני לא בטוח שבניון הוא מניה עד כדי כך בטוחה שצריך להשקיע בו כל הזמן. גרנט חושב אחרת וזו זכותו. הבעיה מתחילה באיך שנעשו הדברים. אני בד"כ לא מצדד בכבוד היתר ששחקני הכדורגל בארץ רוכשים לעצמם אבל ברקוביץ' בכל מקרה, היה ראוי ליחס טוב יותר מגרנט. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בשמו של גרנט בהקשרים של מניפולציות תקשורתיות ומסתבר שהוא מניפולטור יותר טוב ממה שהוא מאמן כדורגל. אולי היה שווה למנות את קשטן כמאמן הנבחרת ואת גרנט לשלוח להחליף את אייזנברג שיחסית לדובר של מוסד כל-כך "מכובד" מגלה עלגות מביכה ממש.
• עוד קטנה בעניין ברקוביץ': חלק מהתגובות שראיתי דיברו על כך שלשחקן אסור להתבטא כך כלפי מאמן. פה, כבר מדובר בצביעות. צביקה שרף שעמד מאחורי אחת מהתגובות האלו היה מי שבתפקידו כמאמן הנבחרת הלאומית טבע את הביטוי המלבב: "שיזדיין סרוסי", כלפי פרשן הכדורסל של הערוץ הראשון. אני אמנם מאמין בזכויות היתר שיש למאמן ובמעמדו הסמכותי אבל חשוב ששרף יזכור שהמינוי כמאמן, לא מעניק לו חסינות של ח"כ. הוא בסה"כ מאמן, לא הרבה מעבר לזה. אני מבין שברקוביץ' מושך אש בגלל הפה הגדול שלו אבל חשוב לזכור, דווקא במקרה גרנט, ברקוביץ' נהג בסבלנות שאינה אופיינית לו. הוא "ספר עד עשר" וגם כשבחר להגיב, עשה זאת באופן ענייני. החטא היחידי של ברקוביץ' בעיני המגיבים-הצבועים הוא שהוא בחר לומר את האמת. זה מאוד לא מקובל בכדורגל הישראלי אבל נעים לראות את הפוטנציאל לשינוי. ברקוביץ' בחר להציג את גרנט במערומיו, כמניפולטור שהינו. כמובן שתשקורת הספורט הישראלית לא יכולה לסלוח על מהלך שכזה מול תרנגולת שמטילה ביצי זהב דוגמת גרנט.
• בהעדר שידורים ישירים ממחזורי הכריסמס באנגליה היקרה ("שלם וצפה" זה לא שידור ישיר, זה נקרא בעברית: גזל) נותר רק להתעסק עם הפרפראות המגיעות ממולדת הכדורגל. אחת מהן, עסיסית במיוחד עוסקת בתקרית בין וויין רוני של מנצ'סטר יונייטד לטל בן-חיים שלשם שינוי ממש זכה לשחק בבולטון. לקראת סיום המחצית הראשונה וויין רוני שנודע בעצביו הרופפים הניח את היד על הפנים של בן-חיים. אני כותב הניח את היד מפני שאין לזה הגדרה אחרת. זו לא הייתה סטירה ואפילו לא שום דבר דומה. אם זה היה דייט, היד הזאת הייתה שלב אחד לפני הצרפתית. באמת. בן-חיים בתגובה, חיכה עשירית שנייה והשתטח על הרצפה והתפתל מכאבים כאילו שרוני ירה בו. לכאורה,  מדובר במקרה שהוא קלאסי לליגה הישראלית אבל די חריג בליגה האנגלית. לאנגלים יש מסורת של פייר פליי, הם לא מתעסקים בשטויות כאלה. זה דבר אחד לצלול ברחבה וזה דבר אחר לעשות מה שבן חיים עשה. אגב, רוני רוזנטל שכיכב בעבר בליגה האנגלית נבחר בזמנו ע"י שחקני הליגה לשחקן השנוא ביותר, בדיוק בגלל הנפילות האלו. אני לא רוצה להתייחס לתגובה של פרגוסון (האמת, נמאס כבר מהשתיין-בכיין הזה) שהייתה לא מכובדת אבל די אופיינית לשועל הזה. הרי כולם נופלים וכולם עושים הצגות. אז מה בעצם הבעיה ? הבעיה היא רמת המשחק. לא משחק הכדורגל אלא המשחק הדרמטי. זה דבר אחד לנסות לסחוט פנדל או כדור חופשי או צהוב ליריב בנפילה מוצלחת וזה דבר אחר לעשות את זה גרוע. בן-חיים עשה מעצמו צחוק. פשוטו כמשמעו. אני לא אתפלא אם במשחקי ליגה קרובים שחקני היריב יבחרו "לזיין" אותו (Pardon my french) כנקמה על ההתחזות המביכה הזו. יכול להיות שבמקום קרית-שלום, בן-חיים היה צריך ללכת לכמה שיעורים בבית-צבי ולשפר את המיומנויות הדרמטיות שלו, הוא פשוט עגום.
• הפגרה באה והלכה ובהפועל ת"א דבר לא נשתנה. התקשורת מריחה דם ומתקרבת יותר ויותר לקבוצה. הכול דולף, הכול יוצא החוצה והנבחנים לא מרשימים. הימרתי לאחרונה ששייע יצליח להציל את הקבוצה ואיכשהו, ככל שהזמן עובר אני ממש לא בטוח. נכון לעכשיו, הפועל מבחינתי היא המועמדת העיקרית לירידה. אני חייב להוסיף שלא מדובר פה בפסיכולוגיה הפוכה שאני עושה לעצמי. אני אשכרה מאמין שבסוף העונה הנוכחית הפועל עלולה בהחלט לרדת ליגה ובענק.....
• אחרי ההתעניינות בברקוביץ', רוסו וכו' אני מתפלא שבמכבי ת"א לא שקלו להביא ארצה את טבס הארגנטינאי, רוביניו הברזילאי המבטיח או פאבלו איימאר מולנסיה שממש לא מסתדר עם ראניירי. דיבורים הרי זה חופשי. הנייר סופג הכול וכנראה שגם אוהדי מכבי. 

כמה יפה יכל להיות שיתוף הפעולה בין שניהם.

בלעשות פוזות הוא דווקא חזק.