הבלוג של אילון

קמתי היום בבוקר אחרי שהצלחתי להשלים שעות שינה. עוד לפני הקפה של הבוקר הספקתי לנסוע לחמותי כדי להחזיר שולחן מתקפל, שני כסאות, סיר ענקי של מרק עוף (מינוס המרק) וסכו"ם שנשארו מהסדר. אחר כך נסעתי לגואטה לקנות אוכל לשבת. חזרתי הבייתה. אכלתי ארוחת ערב שבת מוקדמת (מה חשבתם שנביא אוכל מגואטה ונחכה עד הערב ???), נחתי 10 דקות (לילדה יש חוש מיוחד שמצליח לאתר את השנייה המדויקת בה אשתי ואני מצליחים להירגע. זו השנייה שבה היא מתעוררת), התקלחתי, לקחתי את הילדה בעגלה והלכתי למרכז חולון. קניתי ירקות, הלכתי לניו פארם, קניתי את הטופס הזוכה בהגרלה הקרובה של הלוטו, קיללתי את הרגע שבו החלטתי ללכת ברגל מרחק כל כך גדול עם ילדה, עגלה במשקל 803 ק"ג וירקות, קניתי בקבוק דייאט קולה, המשכתי ללכת, מסרתי את הירקות והסימילאק לאשתי, נסעתי לאימא שלי, הספקתי לשתות את הקפה של הבוקר (השעה הייתה 14:40) ואז, ורק אז, התפניתי לבדוק מה חדש בעולם...

בכל אתר ואתר דיברו על החתונה של וויליאם וקייט. אמנם לא בדקתי ב Sport 5 אבל אני משוכנע שגם הם הקדישו חלק מדיווחיהם השוטפים לחתונה. וב - One, בטח אופירה אסייג הקדישה גליצ'ים מיוחד לחתונה.

את מי זה מעניין בכלל ???!!???

אני עוד איכשהו מבין שאת הבריטים זה יכול לעניין. בכל זאת, בית מלוכה וכאלה. אולי עמים קרובים שגם הם מחזיקים במלכים ומלכות סמליים, אבל מה זה מעניין אותנו. אני חלילה לא חושב שהחדשות תמיד חייבות להיות רעות וכבדות כפי שהן, אבל קצת פרופורציות חבר'ה. הנסיכה דיאנה נהרגה לפני 14 שנים. צ'ארלס כבר הבין שלא יהיה מלך והתחתן עם אהובת נעוריו. את מי מעניינית החתונה הזאת ?

בקיץ 93' הייתי במחנה נוער באנגליה. אחת מהחוויות ששינו את חיי. בחצי הראשון של הטיול לאנגליה, ביליתי אצל משפחה מארחת בוויילס המדהימה. באחד מאותם אירועים שערכו לכבודנו, ניסיתי להבין מה פשר הדיבוק האנגלי שביב משפחת המלוכה. אם אני לא טועה, המלכה האם חגגה אז את יום הולדתה התשעים ושלוש או שהיא הייתה כמה ימים לפני החגיגה, ובעיתונים ובחדשות לא הפסיקו לדבר על זה. שאלתי את כל האנגלים שהיו שם לגבי משפחת המלוכה. לא קיבלתי הסבר אחד סביר. הסבר אחד שהוא מתחום הרציונל. הכול, אבל הכול היה מתחום הרגש וגם זה בעירבון מוגבל. אני מודה, עד אז, ומאז, לא הבנתי את ההתלהבות. הרי גם משהו שמונע מרגש צריך להיות כלפי מוסד שמעורר רגש. האם מישהו מבני המשפחה הזאת מעורר רגש ?

הרי בדומה למשפחות של אשכנזים, הרגש האמיתי מתעורר כלפי מי שהוא מחוץ למשפחה ונכנס אליה כתוצאה מנישואים ? אז OK, דיאנה הייתה סימפטית בדרכה המיוחדת. קרן של אור באפרוריות המדכאת של בית המלוכה, אבל דיאנה מתה. לגמרי.

והם אפילו לא יפים במיוחד.

כשבקהאם התחתן עם פוש ספייס עוד יכולתי להבין. היא כוכבת, הוא כוכב. וואלה. יש עניין. כשבראד פיט ואנג'לינה איחדו כוחות, גם הבנתי. אני אפילו אהיה מוכן להתרגש בשביל יהודה ונינט. אבל זהו ! בזה אני מותח את הקו !

אני מוכן להתרגש בחתונות של משפחה, ילדים של חברים לעבודה, ואפילו בכמה חתונות שניות (אם מי ממכריי יחילט להתגרש ולהתחתן) אבל זהו !

אם הבן של מלך ספרד יחליט להתחתן, עם כל הכבוד לברצלונה ולטאפאס, זה לא מעניין אותי.

אם יאיר נתניהו יחליט להתחתן, זה לא מעניין אותי. אני לא ארצה לדעת איזה מיליונר שילם עבור השמלה של שרה ואיזה מיליונר שילם עבור הסיגרים שחולקו לאורחים ואיזה מיליארדר שילם עבור הסוויטה של החתן-כלה בטירה עתיקה בעמק הלואר. לא מעניין אותי.

תתחתנו, תעשו נינים קטנים למלכה שבדומה לקו המשפחתי יהיו מאוד חמודים בהתחלה ויקבלו את המראה המשפחתי החמוץ בהמשך. תתגרשו, תייצרו כותרות לצהובוני הממלכה (ביטוי ששאול מעולם הכדורגל, בדרך כלל בהקשר של אברם גרנט נכנס לבית זונות וכו') מה שתרצו.

אני הולך לקרוא את קובן החדש. שם לפחות, העניין נשמר לאורך כל הדרך והסוף תמיד מפתיע.