מתי כספי מלחין ענק. על כך אין עוררין. אולי אחד מהמוזיקאים הגדולים ביותר שקמו לנו. הוא מולטי כשרוני, הוא מנגן על תופים-גיטרות-פסנתר וכו', באמת שהוא מלחין ענק, יש לו כמה שירים שהם נכסי צאן ברזל וכמה לחנים שהם must בכל טקס יום שואה/זכרון (ובארצנו מוכת הטרגדיות אין ערובה טובה מזו למקום המשמעותי של כספי בפנתיאון). אבל....הוא זמר מעצבן לאללה. לא מבאס, לא מטריד אלא מעצבן. פורט על הנימים הדקים ביותר של מערכת העצבים. פורט בחדווה יש לומר. יש כמה כאלה. אחי היחידי כמעט ולא מסוגל לשמוע את סטינג (בעיקר בשירים כמו "רוקסן") או את פיל קולינס. גיסתי מאוד אוהבת את שניהם, ואני זוכר נסיעה למונטריאול שבה במשך כמה שעות ניהלנו דיון עירני בסוגיה, ושלושתנו כמעט חנקנו האחד את האחר.
בקיצור, בחזרה למתי כספי, מעבר לזה שהשירה שלו מסוגלת להוציא אותי מדעתי, הוא גם סירב לחתום לי כשהייתי צעיר יותר - בן 14, מול כל החברה בתיכון, ביקשתי חתימה ובפרצוף הקפוא שלו הוא אמר לי "לא" - אגב, ההדרדרות הכלכלית והאישית של כספי החלה בדיוק לאחר מקרה החתימה ההוא, סתם חשבתי שכדאי להזכיר לטובת מי שירצה להתעסק איתי בקרוב. Anyway, מתוך אמונה שמדובר ביוצר ענק וזמר מעצבן ובעיקר בגלל שאני בימי מחלה (ואני קרוב לאיבוד שפיותי מהישיבה בבית) להלן, מצד שמאל, רשימה שכוללת את חמשת השירים המעצבנים ביותר בהם השתתף כספי כזמר, כיוצר או כמעצבן. תבלו.